ביטחון תזונתי

חוץ. ליד מטבח צה"לי בבסיס כלשהו – יום

כתבת צעירה מדברת אל המצלמה.

כתבת: אנחנו חוזים כאן בפתחו של עידן חדש לא רק עבור צה"ל, אלא עבור כל העניים במדינה, כל אלו שסבלו עד היום מחוסר ביטחון תזונתי. בזכות החוק החדש, פרי שיתוף פעולה היסטורי בין משרד הביטחון ומשרד הרווחה, כל המזון שייוותר בתום הארוחות בכל בסיס צה"לי, כמו בסיס שיבזון פה שמאחורינו (מחווה בידה אחורה), יינתן – חינם אין כסף – לאזרחים עניים שגרים פה בסביבה.

המצלמה עוברת להתמקד בעניים העומדים בשלשות, כמו טירונים. מולם, על המדרגות, עומד מפקד צעיר עם סרט הדרכה של ג'ובניקים. לידו עומדת אישה יותר מבוגרת, בידיה קלסר ועט. מאחוריהם ערימה של כיכרות לחם חצי אכולים, גבינות, ביצים קשות וכו'. המראה לא מעורר תיאבון במיוחד.

מפקד: צהריים טובים, מחלקה ע' (אין תגובה מצד האנשים. מגביר את הקול) צהריים טובים, מחלקה ע'!

קבוצה: (בקול ענות חלושה) צהריים טובים, המפקד.

מפקד: מה זה, לא אכלתם ארוחת בוקר? פעם אחרונה: צהריים טובים, מחלקה ע'!!!

קבוצה: (צועקת) צהריים טובים, המפקד!

מפקד: או, זה כבר יותר טוב. מחלקה ע', אני מחפש מתנדב אמיץ שיעזור לאישה הנחמדה פה לידי. יאללה, מתנדב עני יד באוויר.

אף אחד לא מרים את היד. האנשים מתלחששים ביניהם בחשש.

מפקד: (צועק) אני לא זוכר שהרשיתי למישהו לדבר! (שקט מושלך בקבוצה) טוב, אני רואה שמה שאומרים על העניים נכון, אתם לא מוכנים לעבוד קשה, כל היום רק 'תנו לי, תנו לי, תנו לי', אה? אם ככה, אולי תלמדו לעבוד דרך הרגליים. מחלקה ע', אתם רואים את האישה הזאת לידי? (שתיקה) רואים או לא?!

הקבוצה: (לא במתואם) כן.

מפקד: כן, מה?!

האנשים: כן, המפקד.

מפקד: לא שמעתי.

אנשים: (צועקים בגרון ניחר) כן, המפקד!

מפקד: 30 שניות הקפתם את האישה הזאת וחזרתם לשלשות. זוז!

האנשים מתחילים לרוץ בהיסטריה, מקיפים את האישה המבוהלת וחוזרים לעמוד בשלשות. המפקד מציץ בשעונו.

מפקד: עניים, אתם לא זזים. שנה.

שוב ריצה בהולה סביב האישה הבהולה, ואז עמידה בשלשות. שוב מפקד מציץ בשעון.

מפקד: טוב, אתם משתפרים, אבל יש לכם עוד הרבה עבודה לפני שתצאו ממעגל העוני. אז אני חוזר לשאלה המקורית שלי: יש פה עני אמיץ?

מספר ידיים מורמות בהססנות.

מפקד: (מצביע על מישהו) אתה, בוא תעמוד פה ליד האישה הזאת.

הגבר, בשנות ה-40 לחייו, עולה ונעמד לידה.

מפקד: מי שאתם רואים פה לידי זאת ראומה ממשרד הרווחה, והיא מחזיקה ברשימות של כל העניים שמגיע להם מהאוכל שלנו.

אשת משרד הרווחה: (בקול חלש) חנה.

מפקד (לאישה): מה זה? מה אמרת?

חנה: חנה, לא ראומה.

מפקד: חנה? שיהיה חנה, אותו דבר. (חוזר לדבר לקבוצה) בקיצור, חנהל'ה הקטנה פה לא אוהבת להתבלבל ברשימות, אז כל מי שהיא קוראת בשם שלו עולה אליה ונותן את התעודת זהות שלו לעני תורן. ברור?

הקבוצה: (הפעם במתואם ובגרון ניחר) כן, המפקד.

המפקד: איזה יופי, אני מתחיל להאמין בטעות שיום אחד עוד תהיו בני אדם. יאללה, בתיאבון.

חנה: (מקריאה מהדף) יוסי שוורץ.

יוסי עולה אליה, מגיש את תעודת הזהות שלו לחניך התורן שהתנדב וזה מוודא עם חנה שהנתונים תואמים. החניך התורן מהנהן בראשו ויוסי ניגש לערימת האוכל ומתחיל לנבור בה.

חנה: עדינה שם-אור.

עדינה עולה. בזמן בדיקת הנתונים מבזיק ברק בשמיים, והאנשים נושאים עיניהם מעלה. בתוך מספר שניות שניות מתחיל לרדת גשם. האנשים מצטופפים, מפרים את השורות, לא יודעים היכן להתחבא. המפקד, בזמן הזה, נמצא מתחת לגגון ואינו נרטב.

מפקד: (צועק) מה קרה, קצת גשם אז נשברים?! מה תעשו אם יבוא מולכם מחבל וירצה את המנת קרב שלכם, אה?! פשוט תתנו לו? תלכו כצאן לטבח?!

שוב ברק בשמיים, הגשם מתגבר. חנה ממשיכה בהקראת השמות, ואחד אחד עולים האנשים בזמן שחבריהם נרטבים עד לשד עצמותיהם.

פייד אאוט, ואז פייד אין ל:

חוץ. אותו המקום – יום

הפעם אנחנו רואים כתב מדבר אל המצלמה.

כתב: ובכן, עברה שנה בדיוק מאז יישום חוק ביטחון תזונתי, ונדמה כי כולם מרוצים – בצה"ל כבר לא זורקים כמויות אדירות של אוכל, ואילו הנזקקים מקבלים כל יום שלוש ארוחות מזינות. נדמה כי אף אחד לא יוצא מופסד.

המצלמה עוברת להתמקד באנשים העומדים בשלשות, הפעם מול מפקד אחר, ומיד אחר כך אנחנו עוברים לראיון עם אחד העניים, שהוא – הפלא ופלא – המפקד הקודם.

המפקד לשעבר: (למצלמה) כן, זה חוק מצוין. אני מאז שהשתחררתי לא כל כך הצלחתי למצוא עבודה, למה בערד אצלנו סגרו מלא מפעלים, אז ככה אני יכול לבוא לפה ולאכול את הדייסת סולת הזאת שאני מת עליה עוד מאז שהייתי חייל.

המצלמה חוזרת להראות את קבוצת האנשים. הם רצים סביב חנה. ברקע אנחנו שומעים את המפקד החדש שר, ואת האנשים חוזרים אחריו.

מפקד: שר הביטחון תודה, בזכותך יש ארוחה.

אנשים: (במקהלה) שר הביטחון תודה, בזכותך יש ארוחה.

מפקד: שר הרווחה שלום, אני אוהב אותך היום.

אנשים: שר הרווחה שלום, אני אוהב אותך היום.

האנשים ממשיכים לרוץ ברקע ולשיר בזמן הפייד אאוט.