המלחמה בטרור

חוץ. שטח מדברי – יום

מדיום קלוז-אפ על גבר דתי כבן 40, קירח, חובש כיפה. נקרא לו נפתלי לצורך העניין. נפתלי נושא מונולוג בפני המצלמה.

נפתלי: הגיע הזמן לשים סוף לטרור. הגיע הזמן שהעולם יבין אחת ולתמיד שאנחנו מתמודדים פה עם חיות אדם. שאי אפשר להפנות את הלחי השנייה, בתקווה שזה ירגיע אותם, כי בתמורה הם יורידו לך את הראש. (מעלה את הטון) הגיע הזמן שאנחנו נהיה אלה שמורידים את הראש לטרור!

המצלמה מתרחקת, חושפת כי לשמאלו של הגבר יש גבר נוסף, גם הוא כבן 40 וחובש כיפה. אלא שהגבר הזה, אמנון, ישוב על ברכיו כפות, לבוש חליפת אסירים כתומה.

אמנון: בחייאת, נפתלי, שחרר אותי, מיכל מחכה לי בבית. אני עוד צריך לעבור ברמי לוי.

נפתלי: אמנון, אמרתי לך כבר אלף פעם, אני חייב לעשות את זה.

אמנון: לעשות את מה, לא הבנתי? חשבתי שזו כל ההצגה.

נפתלי: איזה הצגה בראש שלך, אמנון?! אתה חושב שהגויים האנטישמיים האלה ב-BBC וב-CNN ישדרו משהו אם זה יהיה רק בכאילו?

אמנון: לא הבנתי, אתה מתכוון להוריד לי את הראש?

נפתלי: בהחלט. עם סכין והכל. כמו בסרטים של החיות האלה מדאעש.

נפתלי שולף סכין ארוכה. אמנון מביט בה בחשש גדול.

אמנון: אבל נפתלי, אני יהודי, אח שלך, אנחנו מכירים עוד מהסניף של בני עקיבא בפתח תקווה.

נפתלי: אני מצטער, אמנון, אבל חייבים להקריב מישהו בשביל לגרום לעולם להבין עם איזה חיות אנחנו מתעסקים.

נפתלי מקרב את הסכין לצווארו של אמנון.

אמנון: (מבוהל. מדבר בשטף) נפתלי, נפתוק, אח שלי, יש לי בבית אישה וחמישה ילדים, נפתלי, מה יהיה איתם? מה תגיד להם? שרצחת אותי בשביל להראות לגויים? נפתלי, מה תגיד לרב קליין, נפתלי?

נפתלי: (קר רוח) זה בסדר, הרב קליין אישר.

אמנון: מה?! לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות!

נפתלי: לא מאמין לי? אז בוא תראה.

נפתלי מוציא סמארטפון מהכיס ומקרין בו סרטון אותו הוא מציג לאמנון. אנחנו רק שומעים את הקול של הרב ורואים את פניו המתכרכמות של הנידון למוות.

הרב קליין: (OS) שלום נפתלי. ראיתי את השאלה שלך בפורום שו"ת כללי קו נטוי דיני אישות קו נטוי משכב זכר, ותשובתי היא חד-משמעית: לך על זה. תוריד לו את הראש. למען יראו וייראו. זכור את אשר עשה לך עמלק. מחה את זכרו. ואם הוא מתחיל לעשות לך בעיות, תגיד לו שזה דין שמיים. ואם הוא בכל זאת ימשיך להתנגד, תגיד לו שנסדר לו מקום עם עשרת הרוגי מלכות. אפשר להעיף משם את רבי חוצפית המתורגמן, גם ככה יש הכל היום בגוגל טרנסלייט.

נפתלי מחזיר את הסמארטפון לכיס. כתפיו של אמנון שפופות.

נפתלי: יש לך מילים אחרונות להגיד?

אמנון: שמע ישראל, אדוני אלוהינו אדוני…

צלצול טלפון קוטע את תפילתו של אמנון. נפתלי מוציא את הטלפון מהכיס ועונה.

נפתלי: (לטלפון) כן, יהודה… מה, אתה רציני?! איפה, מתי?… חכה לי שם, אני מגיע עם המצלמה. שאף אחד לא ייגע בשום דבר, אני רוצה את הכל אותנטי, עם דם, ידיים כרותות, כל הבלאגן. חמש דקות אני שם.

נפתלי: אמנון, אלוהים כנראה אוהב אותך, כי היה עכשיו פיגוע בירושלים. יאללה, אני חייב לזוז לצלם לפני שזק"א החארות האלה מגיעים. ביי.

נפתלי פונה לאחור ומתחיל לרוץ, משאיר את אמנון מאחור כפות. אמנון פונה לצלם.

אמנון: יקי, בוא שחרר אותי אחי. (המצלמה מתקרבת לאמנון. עיניו, שלרגע פג מהן המתח, שבות להיפער באימה) יקי? יקי?! היינו ביחד בבני עקיבא בפתח תקווה, יקי!!!