הצד העצוב של החיים

שלושה קצרצרים על זקנה

לסבתי היה משפט קבוע

כשהייתה עולה מתנשפת במדרגות:

הזקנה היא חליפה כבדה

אתה רוצה להסירה

אבל אינך יכול

לבסוף היא השילה אותה מעליה

וירדה בקלילות אלי קבר

בלי להתנשף כלל

 

***

השכנה הזקנה אמרה לי:

אני מאבדת את הראייה

ודמעות זלגו מעיניה העששות

בביתה ריח דחוס של עבר –

שואה, תקומה ובדידות

 

***

בשנת חייו האחרונה סבא אברם (במלרע) לא ידע מימינו ומשמאלו

למעט אותה פעם בה נכנסתי לחדר השינה והוא אמר לי:

אינגעלע

כמו הייתי שמש המפציעה לרגע מבעד לחשרת ערפילי התודעה

מאז אני עונד את האינגלע הזה על חזי כמו שרשרת

תחת חליפה שעוד תכביד על נשימתי ותכהה את עיניי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s