מערכונים

בית קפה פמיניסטי (או: סלט ביצים)

פנים. בית קפה – יום

זוהי שעת בוקר מנומנמת בבית הקפה. על הקירות יש תמונות נשים בשחור לבן המציגות לראווה את בתי השחי השעירים שלהן. אל אחד השולחנות מסבות עידית וירגזית, שתי נשים כבנות 40. מלצרית צעירה ניגשת אליהן ומניחה תפריטים על השולחן מבלי לומר מילה.

עידית: קצת אנטיפתית המלצרית, לא? אפילו לא אמרה בוקר טוב.

ירגזית: עזבי אותה, בטח גבר התעלל בה.

עידית: את חושבת?

ירגזית: אני בטוחה.

עידית: מסכנה.

השתיים מביטות מספר שניות בתפריט.

עידית: טוב, נראה לי שאני אלך על הסלט ביצים. מה את אומרת?

ירגזית: לא שמעת שיש עכשיו התפרצות של סלמונלה? צריך לשאול את המלצרית מאיפה הביצים.

עידית מרימה יד, מנסה לתפוס את תשומת לבה של המלצרית, אבל זו עוברת לידן מבלי להתייחס אליה.

עידית: היא לא…

ירגזית: אמרתי לך, גבר התעלל בה.

עידית: כן, אבל…

ירגזית: אין אבל. צריך להתחשב בה. היא תבוא כשהיא תרצה.

אחרי מספר שניות המלצרית זעופת הפנים נאותה להגיע אליהן. היא מביטה במסך הטלפון שלה בזמן שהיא משוחחת איתן.

מלצרית: כן?

עידית: רציתי לשאול לגבי הסלט ביצים. מאיפה הן מגיעות?

מלצרית: אלה ביצים מקומיות.

עידית: אני מבינה, אני פשוט קצת דואגת בגלל…

מלצרית: בגלל הסלמונלה, אני יודעת. אצלנו הביצים נקיות.

ירגזית: אלה ביצים בפיקוח?

עידית: את יודעת מה? עזבי, אני אקח את הקיש פטריות במקום.

מלצרית: חבל. הביצים שלנו מגיעות מגברים ישראלים פריבילגיים בלבד.

עידית: מה זאת אומרת פריבילגיים?

מלצרית: אשכנזים, מבוססים, אף פעם לא היה חסר להם משהו בחיים, תמיד הייתה להם מנקה בבית, פעמיים בשנה נסיעות לחו"ל, כל שבת נוסעים לרכוב על אופניים ביער בן שמן עם חברים מהמילואים, כזה.

עידית: כן, זו באמת פריבילגיה.

ירגזית: האמת, עשית לי עכשיו חשק גם. זה טבעוני?

מלצרית: מה טבעוני?

ירגזית: הסלט ביצים. הוא טבעוני?

מלצרית: אני צריכה לשאול.

המלצרית הולכת.

עידית: לא ידעתי שאת טבעונית.

ירגזית: אני מנסה. מאז שראיתי את ההרצאה הזאת באינטרנט אני חושבת פעמיים לפני שאני מכניסה משהו לפה.

עידית: מה, ההרצאה של היורופסקי הזה? זה באמת נורא.

ירגזית: לא, של אנדראה דבורקין.

עידית: לא ראיתי. תשלחי לי לינק אחר כך?

המלצרית חוזרת.

מלצרית: הטבח אמר שזה טבעוני.

ירגזית: סליחה?!

מלצרית: אמרתי ש…

ירגזית: שמעתי מה אמרת! את אמרת שיש לכם טבח?!

מלצרית: כן, הוא ממש טוב. הוא למד בסורבון בלו הזה.

עידית: ואוו! אז אני בטוח לוקחת את הסלט ביצים.

ירגזית קמה נרגזת.

ירגזית: בואי, הולכים. אני לא מוכנה שגבר ייגע לי בסלט ביצים. או בכל דבר אחר.

עידית: אבל ירגזית, הוא למד בסורדון…

ירגזית: מצידי שילמד קולינריה בטכניון. הוא עדיין גבר (מתחילה לצעוק ברחבי בית הקפה) בנות, אל תיגעו באוכל, הוא מורעל. גבר נגע בו.

מתחילות התלחששויות בשולחנות הסמוכים.

מלצרית: אבל הוא באמת…

ירגזית: אני אדאג לעשות לכם שיימינג בקבוצה "ללא מגע יד גבר" – אף אחת לא תיכנס לפה יותר! בואי, עידית, הולכים.

ירגזית לוקחת את התיק שלה ויוצאת בסערה.

עידית: (למלצרית) תוכלי לארוז לי מהר את הסלט ביצים? אבל שימי בשקית שחורה, שהיא לא תראה.

חוץ. ליד בית הקפה – יום

עידית מחזיקה בידה את השקית השחורה. ירגזית לא שמה לב בכלל.

עידית: אז איפה בא לך לשבת?

ירגזית: בואי נלך לארומה.

עידית: אבל יש שם גברים, לא?

ירגזית: כן, אבל כולם שם במטבח ערבים או סודנים.

עידית: והם לא…?

ירגזית: הם לא פריבילגיים. זה מותר.

עידית: אוקיי. אבל אני לא רעבה. אולי אני אזמין רק שוקו טבעוני.

השתיים משלבות ידיים ומתחילות לצעוד לעבר ארומה.

salad-844875_1280

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s