שונות

מנדלבאום (2)

באחת מהפסקות החשמל התכופות שפקדו את בית האבות, נזכר מנדלבאום כיצד היה נוהג להתחבא בתוך שקעי החשמל כשהיה קטן. לא משנה כמה פעמים נענש על כך, הוא לא הצליח לחרוג ממנהגו. החושך, הקרירות, תחושת הסכנה, כל אלו משכו אותו פעם אחר פעם. הוא היה מצטנף בפנים כעובר ומביט החוצה, אל תוך החדר. פעם ראה את אמו ואביו מתגוששים בעירום והתחיל לבכות כשאמו צרחה מעונג. הדמעות שזלגו מעיניו גרמו לקצר חשמלי, והבית הוחשך באחת. אביו אמר שהחיים מתאכזרים אליו כי הוא אף פעם לא גומר כמו שצריך וזה גורם לו ללחצים בחזה, ואז יצא את החדר. מנדלבאום שמע את דלת הבית נפתחת, ותיאר לעצמו שאביו הלך לבדוק את ארון החשמל. הוא משך באפו כדי שהנזלת לא תיגע גם היא בחוט החשמל, ואמו ששמעה זאת קפצה מן המיטה וגיששה את דרכה לאורך ולרוחב הקיר, עד שאצבעה נגעה בשקע. היא הצמידה אליו את פיה וקראה בשמו של מנדלבאום, אך משלא הגיב התרתה בו כי אם הוא אכן מתחבא שם הוא צפוי למנת מלקות כמותה לא טעם מעולם. בדיוק באותו הרגע הרים אביו של מנדלבאום את הפיוז שקפץ ואור לבן ועז הציף את החדר. האם, שקלטה כי היא עומדת עירומה ועריה מול בנה, קפצה כנשוכת נחש וברחה אל חדר האמבטיה. מאחורי הדלת המוגפת היא צעקה, הוא בשקע שלנו, שמואל, זה בגללו. האב נכנס לחדר, תחתוניו המעומלנים לגופו וחגורת מכנסיו בידו. חכה חכה מה אני אעשה לך, סינן האב מבין שיניו, ומנדלבאום שב לבכות, הפעם ביתר שאת. את הקצר השני הצליח לתקן רק חשמלאי, שהגיע כעבור שש שעות שנדמו למנדלבאום כנצח. זו הייתה הפעם האחרונה בה התחבא בתוך שקעים. כאשר חזר החשמל, הביט מנדלבאום הזקן בשקע שמולו, שצבעו הצהוב והעכרורי לא הזכיר ולו ברמז שפעם היה לבן וצח, והתאווה להצטנף בתוכו, כמו אז. בדיוק כששלח את ידו אל השקע נותק שוב החשמל. מנדלבאום ישב בחושך ונאנח חרישית.

עוד מעלילות מנדלבאום

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “מנדלבאום (2)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s