שונות

פיניאטה אהובתי

קנינו פיניאטה לכבוד יום ההולדת של נדב. הילדים מילאו אותה בממתקים עד להתפקע, והיום היינו אמורים לערוך מסיבת פיקניק שבסיומה נחבטת הפיניאטה אל קיצה. אלא שנאלצנו לדחות את המסיבה, והפיניאטה נותרה לעמוד ולהביט בי בעיניה התמימות והמודבקות. בזמן החסד שהתפנה התחלתי לפתח כלפיה רגשות, ואני כבר יכול לדמיין איך אשב איתה על ספסל בפארק ונשתוק, בזמן שכלב יעבור וירחרח אותה, אך היא לא תשעה לחיזוריו; ואחר כך נלך לקניות בסופר ואניח אותה במושב הזה העגלה שילדים אוהבים לשבת בו, ואף אתן לה לבחור חטיף אחד, לא לפני שאבדוק את כמויות הסוכר שבו ("אבל אל תגלי לאמא, טוב?"); ואז נגיע הביתה וניכנס יחד לשנת צהריים, וכשאתעורר ממנה הפיניאטה כבר לא תהיה במיטה, אלא תשב על הספה בסלון ותבהה בנוף הניבט מהחלון.והימים יעברו עלינו באושר לאה כזה שמגיע עד מח העצמות, כשבלי משים יגיע היום בו אנו אמורים לערוך את המסיבה הדחויה, ואני אנסה לדחות את הקץ ואומר כי אינני מרגיש טוב, ואחביא את הפיניאטה בארון, אבל כל המשפחה תתרה בי שאפסיק עם השטויות כי יום ההולדת של הבן שלי יותר חשוב מהכל, ובמהלך המסיבה אחזיק את הפיניאטה בחיקי ואסרב לכל דבר מאכל, ואשתי תתקע בי מבט שוטם משום שפניי נפולות ורוחי נכאה ("למה אתה תמיד חייב להרוס?!"), וכשיגיע רגע האמת אסרב לשחרר אותה, אבל אחד המבוגרים ייקח אותה ממני בכוח ויתלה אותה על עץ קרוב, והילדים יחלו לצהול ולחבוט בה, ואני ארגיש כאילו בי הם חובטים, ואתמוטט בבכי על האדמה, וכאשר היא תתנפץ וכל קרביה המתוקים יישפכו אל הרצפה מסך שחור ייפול לנגד עיניי, וכשאתעורר אהיה כבר במיטה, כשלצידי רק שקערורית בצורת הפיניאטה, ואעביר את ידי בעדינות אין קץ על מתווה הזכרונות המשורטט בבד, ובאופן תמוה דווקא מתיקות עדינה תעלה בפי, ועם הטעם הזה אשקע בשינה עמוקה ונטולת חלומות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s