רבות דובר על ההישגים המקצועיים של תאגיד השידור הציבורי: התנופה המחודשת שהעניק לדרמה הישראלית, שידור סדרות וסרטי דוקו מאירי עיניים, פעילות יצירתית בדיגיטל ועוד. למרות שנשמעו גם דברי ביקורת מוצדקים – בעיקר על חטיבת החדשות שאינה קובעת סדר יום ואינה מספקת תחקירים נשכניים – הרי שעל השורה התחתונה אין עוררין: התאגיד עושה עבודתו נאמנה ומשרת את הציבור בצורה ראויה. אם משווים זאת להישגי רשות השידור בשנותיה האחרונות, אזי מתחוור עוד יותר ההבדל בין גוף שמשרת פוליטיקאים וחבורה של מקורבים, ובין מי ששם לנגד עיניו את טובת הכלל.
אין בדברים אלו כדי לפרכס את התאגיד, אלא כדי להראות מניה וביה כיצד "פקידים", כפי שנהוג להגדיר היום בזלזול מקטין כל מי שהוא משרת ציבור, יכולים לא רק להביא לרווחה, אלא גם להשיב את האמונה בכך שיש טוב כללי שאותו ניתן להרבות.
הראיונות שהעניקו באחרונה שאול מרידור וקרן טרנר-אייל לתוכנית "עובדה" רק הדגישו את הצורך בשירות ציבורי בעל עמוד שדרה חזק וסטנדרטים מקצועיים גבוהים. אם לא כן יוכלו הפוליטיקאים – מכל קצווי הקשת הפוליטית – לפגוע בנורמות של מנהל תקין, לעשות שימוש לרעה בכספי ציבור ואף לשלוח ידם במעל. החיכוך בין נבחרי ציבור ומשרתי ציבור הוא לעתים כורח בל יגונה, כל עוד מי שיוצא מורווח מכך הוא הציבור הרחב.
ברור כי כאשר מבקשים לפרוט את טובת הציבור לפרוטות מתקבלים גם רצונות מנוגדים של חלקים שונים בציבור. עם זאת, חשוב מאוד, בעיקר בתקופות שמתאפיינות בהתכנסות איש איש אל קהילתו ואל עמדותיו, להבין את ההכרח שברצון כללי, כזה שמייצג את סך הרצונות הפרטיים, ברוח האמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו.
משרתי הציבור הראשונים התמנו בתקופת האימפריה הסינית, לפני כ-1500 שנה. המטרה הייתה מינוי פקידים על סמך בחינות וידע, ולא על סמך השושלת המשפחתית אליה השתייכו. הרעיון המריטוקרטי הזה עומד עד היום בבסיסו של השירות הציבורי, שצריך לפעול ללא שיקולים של רייטינג, בחירות או שגיונות ארעיים. תפיסה שרואה בדמוקרטיה כלי בשירותם הבלעדי של נבחרי הציבור, תוך התעלמות מהצורך במערכת של איזונים ובלמים, בהפרדת רשויות ובפקידות חזקה ואיכותית, מפספסת לחלוטין את המורכבות הנדרשת על מנת לנהל חברה דמוקרטית בריאה.
נכון, המעמד הסטטוטורי של תאגיד השידור שונה מהותית. הוא פועל מכוח חוק רשות השידור, שניתק את הקשר הגורדי ששרר במשך השנים בין הפוליטיקאים ובין רשות השידור. פקידים במשרדים ממשלתיים, לעומת זאת, כפופים גם לשר הממונה עליהם וגם לחוק, וידיהם לכאורה קשורות יותר. עם זאת, אין זה אומר שהם בובות על חוט. מרידור וטרנר הראו כיצד פקידי ציבור אמונים על איכות קבלת ההחלטות וביצוען, מה שמשליך באופן ישיר על החיים של כל אזרח ואזרחית.
בתוצריו האיכותיים והמצליחים, מוכיח תאגיד "כאן" את חשיבות של המגזר הציבורי. בשעה שהערוצים המסחריים משדרים עוד ועוד תכניות ריאליטי וכפופים לשיקולים ולאינטרסים כלכליים, התאגיד מראה שאפשר, וצריך, גם אחרת. זה לא מסתכם רק בעוד תוצר תרבות שאינו מעליב את האינטליגנציה של הצרכנים. בעידן של ריבוי אמיתות (או ריבוי שקרים) והתפשטותן הממארת של תיאוריות קונספירציה, המאבק על שירות ציבורי איכותי הוא גם המאבק על האמונה בטוב כללי וביכולתם של בודדים לעמוד איתן אל מול כוחות הפופוליזם.
עם כל סדרת דרמה, עם כל דוקו, עם כל תסכית, עם כל תכנית רדיו – התאגיד מוכיח שהביטויים ציבורי ואיכותי יכולים, ואף צריכים, לדור בכפיפה אחת. הגיע הזמן שהחסד שעשתה "חזרות" לתיאטרון יהיה גם החסד שייעשה עם משרתי הציבור.
גילוי נאות: תסכית שכתבתי עבור תיאטרון תמונע עלה גם במסגרת "כאן הסכתים"
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 