האסיר ת'

אני מסתכל בפנים העגלגלות, הדובשניות. עיניים בורקות מעט, חיוך נבוך, שיער מסורק הצידה בקפידה. אם יש במילון ערך של תמימות נעורים, התמונה הזאת יכולה להתנוסס שם בגאון.

חיפאי. למד בריאלי. לפי הרזומה, היה עילוי במחשבים. עבד בחברות היי-טק עוד לפני שהתגייס. האבא דוקטור, ככל הנראה במקצוע הנדסי, ועובד ברפא"ל. המוח מיד מעלה תמונות של משפחה "חנונית", גאונים במתמטיקה ובמחשבים, שלא יחרגו מהשורה גם אם יצמידו להם אקדח לראש. אבל אלה המחשבות המקובעות שלי. מאחוריהן יש כמעט תמיד סיפור מורכב יותר, גם אם חלקו מבוסס על תבניות מוכרות, קלישאתיות.

אני משתדל לא לתת לתיאוריות הקונספירציה לקנות אחיזה במחשבה. זה קשה, כי נורא קל להימשך לאזורים האלה. אסירי X, העלמות של מתנגדי משטר ושל בוגדים, קבורת חמור באישון ליל. קראנו על זה בספרים וראינו את זה בסרטים. זה מסעיר את הדמיון ומלהיט את היצרים. אני לא טוען שאין מקרים כאלה. בכל הנוגע לאויבים (או לפלסטינים, תחליטו אתם אם זה אותו הדבר), סביר להניח שהיו דברים מעולם.
ועם זאת, משהו בי רוצה להאמין שהפעם לא מדובר בזה. זו לא רק מידה של ספקנות בריאה שאני מבקש לשמר, אלא גם אמונה – יש שיגידו נאיבית – שיש עדיין מערכות של איזונים ובלמים; שיש אנשים ערכיים וחכמים שיושבים בערכאות השיפוטיות שאמורות למנוע מהמדינה, או ממערכת הביטחון במקרה הזה, להתאנות לאדם הקטן.

אבל למרות הניסיונות להדוף את תרחישי ההעלמה, נותרות שאלות פתוחות. שתיים מהן מטרידות אותי במיוחד, פעם אחת כאזרח ופעם שנייה כאבא.

כאזרח, אני תוהה האם ישנו חטא עד כדי כך חמור שאנו, כחברה, לא מסוגלים לסלוח עליו. מערכת הביטחון, בסופו של דבר, היא חלק מהחברה הישראלית. היא לא אמורה להיות מעליה או מצדיה. ואם אנחנו, כחברה, מאמינים שיש לתת לאדם את האפשרות לסנגר על מעשיו ולהסתייע בכל מי ומה שיידרש לכך, אין שום סיבה שמערכת הביטחון לא תציית לאמונה הזאת. ונניח שמדובר במעשה בגידה חמור. האם נגזר באופן אוטומטי על אנשים שבגדו – וצריך להיזהר עם המינוח הזה, כי הוא קושר יחד מי שמכר סודות בגידה תמורת בצע כסף יחד עם מי שביקשו להתריע בפני עוולות מוסריות שנעשות בשם המדינה – עונש שאינו מתיר כל פתח למחילה ולתיקון? זה נושא שראוי לדיון ציבורי, גם אם המחיר של זה תהיה פגיעה מסוימת, מידתית, בביטחון.

השאלה השנייה שמטרידה אותי, והפעם גם מבחינה רגשית, היא מה ביכולתו של אבא לעשות כשהבן שלו מואשם על ידי מערכת כה רבת כוח. הוא לא יכול לדבר עם אף אחד, אולי הוא לא יודע לגמרי במה הבן שלו מואשם, אין לו ממי לקבל תשובות. בהשאלה גסה, זה קצת כמו לחפש את המספר של גוגל כדי לשאול למה האתר שלך לא מופיע בתוצאות החיפוש. ואם זה לא מספיק, אז הבן שלך מוצא את מותו למרות שהיה במעצר קפדני, ולך תילחם עכשיו בקול ההיגיון שאומר שדברים כאלה קורים, היו דברים מעולם, אף אחד לא דחף אותו לזה או הרג אותו בכוונה. זה הכל קונספירציות. ראית יותר מדי סרטים. קראת יותר מדי טוקבקים. אנחנו לא כאלה. יש הרבה דברים שאתה לא יודע. אם הייתי מגלה לך הייתי צריך… סליחה, זה לא היה במקום. אני משתתף בצערך. לא יודע אם אמרו לך, אבל הוא לא יוכר כחלל צה"ל. אתה מבין, אלה ה… הנחיות מלמעלה. אנחנו צריכים להעביר מסר. למען יראו וייראו. טוב, אני חייב ללכת. שלא תדעו עוד צער. שלום.