כמעט אלוף אולימפי

הזמן: 2024.

המקום: אולם התעמלות, פריז.

שדר: ערב טוב, אנחנו בגמר האולימפי של ניקיון עם דייסון בקטגוריית ארבעה חדרים. המתמודד הישראלי, ליאור גלציאנו, עלה לגמר עם תוצאה פנטסטית של חמש דקות ושלושים וארבע שניות, בלי להחליף יד.

פרשן: כן רמי, זו התוצאה הכי טובה שלו השנה, לא מעט בזכות המאמנת שלו, תמר גלציאנו.

שדר: אפשר לומר שהיא הקפיצה אותו מדרגה.

פרשן: אפילו שתיים. אני מזכיר לך שעד שהיא הגיעה ליאור היה מוותר הרבה פעמים ונשבר באמצע.

שדר: כולנו זוכרים את הפעם ההיא שבאמצע התחרות הוא נשכב על הספה.

פרשן: הרבה שערות עברו מאז בדייסון (צוחק מהבדיחה של עצמו).

שדר: ואי אפשר גם בלי להזכיר את המתחרה הכי קשה שלו, בקי ג'ייקובס האמריקאית.

פרשן: בקי אומנם מגיעה מקטגוריית חדרים גבוהה יותר, כי בארצות הברית הבתים יותר גדולים, אבל בשביל התחרות היא עברה לגור בדירה בשיכון של נרקומנים.

שדר: נציין שבקי היא אוונגליסטית.

פרשן: נכון מאוד. יש לה 18 ילדים, מה שהכריח אותה לעשות דייסון בזמן שהיא מניקה, מחתלת, מעמידה שבעה סירים וקוראת בתנ"ך, הכל בו זמנית.

שדר: אנחנו רואים את ליאור עולה עכשיו על המזרן.

המצלמה מתמקדת בפניו של ליאור. הוא מעלה חיוך מזויף על פניו, רק כדי להעלימו כעבור שנייה. בתחתית המסך כתוב: "ליאור גלציאנו, ישראל, גיל: 44, קטגוריה: ארבעה חדרים". המצלמה מתרחקת וחושפת את מלוא המזרן, עליו משורטט תרשים של דירה. ליאור ניגש אל הדייסון שלו, מטלק את ידיו, כופף את גוו ומרים אותו, לא בלי קושי. הוא לוקח נשימה עמוקה ויוצא לדרך.

שדר: התחלנו! אנחנו רואים שהוא בוחר להתחיל עם הסלון.

פרשן: זה לכאורה נראה החדר הכי קל, כי יש מרחב, אבל הפיזור של הצעצועים והרהיטים מקשה על תנועה אחידה.

ליאור עובר עם הדייסון במהירות. בכל פעם שהוא נתקל בצעצוע הוא זורק אותו לערימה יחד עם שאר השטויות.

שדר: את הטכניקה הזאת הוא למד דווקא מאבא שלו.

פרשן: נכון מאוד. ליאור נוטה לערב טכניקות מסורתיות ומודרניות, וזה מה שהופך אותו למנקה כזה גדול.

שדר: הוא סיים עם הסלון אחרי זמן מצוין של דקה ועשרים ושתיים שניות. הוא פונה עכשיו לחדר הילדים.

פרשן: יש שמכנים אותו גם "חדר המוות".

ליאור נכנס לחדר. בלאגן בכל מקום: צעצועים, בגדים, ספרים, נעליים, גופה של חרדון. אשתו צועקת לו מחוץ למזרן: "אל תשכח לעבור מתחת למיטות שלהם!". ליאור לוקח נשימה עמוקה ומוציא את כל הדברים מהחדר, כך שיוכל לעבור עם הדייסון ללא הפרעה.

שדר: אני מזכיר לצופים בבית שאם המתמודד מצליח לעבור את כל הבית בלי להחליף יד, יש לו בונוס של עשר נקודות.

פרשן: יד ימין של ליאור נחשבה מאז ומתמיד לטובה ביותר, עוד מאז שהיה נער חרמן (שוב צוחק מהבדיחה של עצמו). הבעיה היא שיד שמאל שלו חלשה מאוד.

שדר: וזאת לעומת המתמודדת האמריקאית, שחזקה בשתי הידיים.

פרשן: טוב, היא רגילה להרים תשעה ילדים בכל יד.

שדר: ליאור סיים עם חדר הילדים. נותרו לו עוד חדר העבודה, האמבטיה וחדר ההורים. אתה יודע, זה מדהים שהספורט הזה נכנס כמקצוע אולימפי רק בשנתיים האחרונות, וליאור כבר פילס את דרכו לטופ העולמי.

פרשן: תשמע, יש לו הגוף המושלם לספורט הזה: גב כפוף, שמיעה לקויה ומפרק יד שהתחזק בשנים של גלילה עם העכבר.

שדר: זהו, הוא מגיע לחדר האחרון בזמן של ארבע דקות ושתים עשרה שניות. הוא בדרך לשבור את השיא העולמי.

פרשן: היד שלו רועדת אבל הוא לא מוותר. איזה ווינר!

שדר: רגע, אשתו עולה על המזרן. היא מצביעה על החלק שליד הצד שלה במיטה. היא… היא מרימה משם גוש אבק שהוא פספס.

פרשן: אוי ואבוי, זה עונש של תוספת דקה.

שדר: משהו קורה לו. אני לא מאמין. הוא… הוא נשבר. אני מזכיר שאם התמודד מניח את הדייסון על הרצפה, הוא נפסל אוטומטית.

פרשן: זה כנראה היה השיער ששבר את גב הגמל.

ליאור מניח את הדייסון על הרצפה ואוחז בידו הימנית. הוא נאנק מכאבים. החובשים רצים אליו ומרססים לו ספריי קרח על היד. לאחר מכן הם פותחים אלונקה ונושאים אותו משם.

שדר: איזו אכזבה! זה היה כל כך קרוב.

פרשן: צריך בכל זאת למחוא לו כפיים על העבודה הקשה ולקוות שנראה אותו גם באולימפיאדה הבאה.

שדר: למרות שהוא יהיה כבר בן 48.

פרשן: אני לא חושב שזאת הבעיה. יש לו עוד כמה שנים טובות לתת. הבעיה היא שיש סיכוי שעד אז ישיג כבר מנקה.

שדר: אנחנו מחזירים עכשיו את השידור לאולפן. חזרו אלינו בחמש לחצי הגמר של סידור כלים במדיח, לקרב המסקרן בין המובטל האוקראיני לשפחה הייזידית. להתראות!