כיף

השנה: 2071. אלון גלציאנו מגיע להוציא את אביו הקשיש מבית האבות לטיול קצר.

אלון: היי אבא.

ליאור לא מגיב.

אלון: אבא… אתה שומע אותי?

ליאור: מה?

אלון: אמרתי שלום.

ליאור: כן.

אלון: איך היה לך היום?

ליאור: מה?

אלון: שאלתי איך היה לך היום.

ליאור: היה…

אלון: היה…

ליאור: כיף.

אלון: כיף? זה הכל?

ליאור: כן.

אלון: ספר לי, מה עשית, עם מי נפגשת…

ליאור: לא זוכר.

אלון: איך לא זוכר? יום שלם אתה שם ואתה לא זוכר מה עשית?

ליאור: די.

אלון: אולי תתאמץ בכל זאת ותנסה להיזכר?

ליאור: אמרתי די.

אלון: לא, לא די! אני רוצה לשמוע איך עבר עליך היום, מי החברים שלך, מה שימח אותך, מה הפריע לך, אני רוצה להיות מעורב בחיים שלך, לא כמו הילדים האלה ששואלים את ההורים שלהם איך היה היום ומספיק להם לשמוע שהיה כיף והם חוזרים לעניינים שלהם! (שהייה) אז אתה מוכן בבקשה לספר לי איך עבר עליך היום?

ליאור: כיף.

אלון מרים ידיים בייאוש. הם ממשיכים לצעוד בשתיקה. הם מגיעים לספסל ומתיישבים. ליאור מביט נכחו. אלון מוציא את הטלפון שלו מהכיס ומתחיל לגלול. שניהם שותקים. הסוף.

2 תגובות בנושא “כיף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s