תחנה – תסכית

המחזאי הרולד פינטר סיפר פעם בראיון שלפעמים כל מה שהוא צריך בשביל להתחיל לכתוב מחזה הוא תמונה או משפט. כך, למשל, נולד המחזה The Homecoming. בראשו של פינטר צץ המשפט What have you done with the scissors. הוא לא ידע מי אמר למי ולמה, אבל מבחינתו זה היה קצה חוט מספק שהוא יכול היה למשוך כדי להתחיל לפרום את הפקעת הדמיונית שנרקמה תוך כדי כתיבה.

גבר ואישה עומדים מול פסי הרכבת. זו התמונה שראיתי בוקר אחד, בגלגול הקודם של העולם, כשהייתי נוסע כל יום ברכבת לעבודה. אני אפילו לא יודע אם הם דיברו ביניהם תוך כדי, או מה מידת ההיכרות ביניהם. זה לא באמת משנה. תוך כדי ההליכה לרציף שבעבר השני ידעתי: נפל להם משהו לפסים. הם מדברים עליו. אחד מהם נורא רוצה להשיג אותו, אבל השני מנסה להניא אותו מכך. זה מסוכן. יש גם כרוז בתחנה – דמות ששואבת את כוחה מכך שהיא רואה את הדמויות אך הדמויות לא רואות אותה, מעין אלוהים של המסילות. ויש גם מנקה כהה עור. זה שמבקשים ממנו להביא את החפץ, אך כשהוא מעז ברוב חוצפתו לסרב, הגזענות וההתנשאות מתפרצות החוצה. כשהגעתי הביתה כתבתי את המחזה הקצר "תחנה".

לשמחתי ניצן כהן וארז מעיין שלו, המנהלים האמנותיים של פסטיבל תמונע, אהבו את הטקסט וביקשו להעלות אותו כתסכית במסגרת פסטיבל תמונע האחרון. אז נכנס לתמונה הבמאי אריאל וולף, נסיך תיאטרון אמיתי, שצירף לפרויקט את בן זוגו שלומי ברטונוב, שגם יצר מוזיקה נהדרת וגם שיחק בתפקיד הכרוז (הערת ביניים: עד עכשיו לא ברור לי מה שני הברבורים התמירים האלה עושים פה בלבנט הגס והמיוזע, במקום לגור באיזו עיר אירופית קרירה ולעשות שם תיאטרון אקספרימנטלי ואינטלגנטי ולטבול באמבטיות של חלב שקדים ודבש כמו באיזה סרט של אנטוניוני). את תפקידי הגבר והאישה ביצעו ירון מוטולה, אותו אני מעריץ עוד מתקופת "עניין של זמן", ושרון שטרק, וונדר וומן אמיתית שמלהטטת בין עיסוקיה כשחקנית ומחזאית ובמאית. את המנקה מגלם עלא דקה, שבעוד כמה שנים, כשהוא יהיה כוכב בקנה מידה בינלאומי (אבל ממש. התפקיד ב"פאודה" היה רק ההתחלה), אוכל להגיד בחזה נפוח שהוא השתתף פעם במשהו שכתבתי.

טוב, אכלתי את הראש, כשכל מה שרציתי זה להציע לכם לשים אוזניות (חובה! אחרת כל האווירה הצלילית הולכת לאיבוד) ולהאזין לתוצאה הסופית (ממש פה בהמשך). לטובת מי שממש משעמם לו, לחיצה על הלינק הזה תוביל לטקסט המקורי, עם סוף קצת שונה, סתם כדי שתוכלו לבחון את ההבדלים בין טקסט ובין עיבוד (בניגוד לאוזניות, כאן זה ממש לא חובה). יאללה, הלכתי לחכות לרכבת הדמיונית שבראש שלי, כי מאז שעברתי לעבוד מהבית אני צריך לדמיין שיש לי חיים. ביייי.

להאזנה לתסכית:

התסכית הקודם שכתבתי עבור תמונע וכאן הסכתים:

תגובה אחת בנושא “תחנה – תסכית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s