אני יודע שיש בעולם בעיות בוערות יותר, תרתי משמע, אבל זה פשע שהמדע עוד לא הצליח לפתור את בעיית השומן. כי עם כל הכבוד לרעב ולשינויי האקלים והסרטן, השומן משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו (חוץ מאלו שסובלים מרעב. ואולי גם אלה עם הסרטן. ולא בטוח שמי שנמלט מביתו בגלל בצורת או שיטפון מייחס חשיבות רבה לשומן הבטני המקפץ בעודו נמלט על חייו. אבל חוץ מאלה הנושא נוגע בכולם).
אני לא מדען או ביולוג, אבל כמה קשה זה כבר להנדס כדור שנקשר אך ורק לתאי השומן וממוסס אותם? יודעים היום לייצר תרופות שנקשרות לרצפטורים מאוד ספציפיים, אז במה השומן שונה מזה? תחשבו אם יהיה כדור כזה, נניח "שומנול" (על משקל אקמול). ונניח שיש פריסה במשרד כי אחד העובדים עוזב, ואתם דוחפים קרואסון אחד יותר מדי. "אני לא מרגיש טוב", תאמרו לבוס. "מה יש לך?" הוא ישאל. "אני מרגיש שעולים לי אחוזי השומן". הבוס יניח יד על מותניכם ויהנהנן בהבנה. אתם תיקחו את התיק ותלכו. כשתיכנסו לביתכם תגיפו את התריסים, תוציאו כדור מחפיסת השומנול ותבלעו אותו עם מעט מים. אחר כך תשכבו במיטה ולאחר שעתיים של שינה טרופה ומלאת חלומות על טביעה בתוך בריכת שומן כשכל האנשים שאתם מכירים מצביעים עליכם וצוחקים, תתעוררו עם תחושת יובש בפה ורצון עז להשתין. אחרי שתסיימו לרוקן את השלפוחית תביטו במראה ותראו כי השומנול, כרגיל, פעל את פעולתו – שוב אתם עם אפס אחוזי שומן. או אז תישירו מבט אל המוזלמן המשתקף במראה, תחייכו אליו ותלחשו "תודה שומנול".
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 
ליאור. המדע כבר המציא תרכובות סופחות שומנים, אך כיוון שהן אינן עומדות בקריטריונים הניסויים הקליניים (כדי לקבל אישור כתרופה מה- FDA) או משום שלא ניתן לרשום עליהם פטנט (בשל העדר מקוריות), הן מסופקות לציבור כ"תוספי תזונה" יקרים מאוד. גם יקרים וגם לא כל כך מספקים את מטרתם. מדוע? כי מסתבר שדווקא הפחמימות הן הגורם הקריטי ותר להשמנה. בתחום הזה מככבים כיום כל מזריקי הסקסנדה והאוזמפיק למיניהם (תרופות הפועלות על משק הסוכר). אך בסופו של דבר, התרופות האלו אינן מועילות לאורך זמן ובמיוחד לאלו שלא יכולים לסתום קצת את הפה 😃
רציתי להזכיר את האוזנפיק והסקסנדה. זוגתי הסוכרתית לוקחת אוזנפיק. בהתחלה הוא מדכא תיאבון, אחר כך היא אמרה לי שהיתה נפילה והיא חזרה לאכול הרבה, אבל דיכוי התיאבון שוב חזר.