אני: אתה חת׳כת זבל.
דראפט ראשון: מה זה?
אני: שמעת אותי טוב מאוד, יא אפס.
דראפט ראשון: למה אתה מדבר אליי ככה?
אני: אתה לא מתבייש?
דראפט ראשון: אני לא מבין מה אתה רוצה ממני.
אני: כן, בטח, תיתמם, למה לא?
דראפט ראשון: לא מיתמם, פשוט לא מבין מה עשיתי לך רע שאתה ככה…
אני: ככה מה? תגיד.
דראפט ראשון: ככה מניאק, בסדר?
אני: אה, אני המניאק! אני!
דראפט ראשון: לא התכוונתי לזה, פשוט…
אני: בטח שלא התכוונת. אתה אף פעם לא מתכוון. זה תמיד יוצא לך ״בטעות״.
דראפט ראשון: מה יוצא לי ״בטעות״?
אני: גרוע.
דראפט ראשון: מה גרוע?
אני: אתה.
דראפט ראשון: אני?
אני: כן, אתה. אל תשחק לי אותה עכשיו ראש קטן. אתה עושה לי דווקא ויוצא גרוע, כל פעם מחדש.
דראפט ראשון: אבל…
אני: מה השתתקת פתאום? וואלה כשאתה רוצה אתה משפריץ מילים בלי בושה, כמו איזו ממטרה מזוינת שמישהו שכח לסגור, אבל עכשיו אתה שותק כמו דג. דבר כבר!
דראפט ראשון: אבל אתה זה שכתב אותי!
אני: זה היה כל כך צפוי שתגיד את זה! אתה יודע איך קוראים לזה?
דראפט ראשון: איך?
אני: האשמת הקורבן.
דראפט ראשון: אני לא בטוח שאתה מבין מה המשמעות של זה.
אני: זה מה שתמיד אומרים במקרים כאלה: ״למה הוא היה חייב לעשות אצבע שלישית להוא שעקף אותו בכביש? מה, הוא לא יודע שהיום יכולים לדקור אותך על זה?״. אז זה בדיוק מה שאתה עושה, דוקר אותי! ישר בלב! אבל אתה חכם אתה, אתה לא נוגע בסכין. במקום זה אתה לוחש לי באוזן ״יא גרוע, מה חשבת לעצמך, שתצליח לכתוב משהו ראוי? אתה אפס מאופס, בחיים לא תצליח, כולם יצחקו עליך, אתה כישלון, אתה בזבוז של מקום בגוגל דוקס, עדיף כבר לקרוא שירים של אנה זק, כן, אתה עד כדי כך גרוע״.
דראפט ראשון: אם רק היית שומר את הדרמה לדראפט עצמו.
אני: לא, אתה לא אמרת את זה עכשיו.
דראפט ראשון: זה היה מתבקש.
אני: אתה יודע מה עוד מתבקש? למחוק אותך.
דראפט ראשון: ואז מה?
אני: יהיה לי שקט.
דראפט ראשון: לא באמת.
אני: אתה רוצה לנסות אותי?
דראפט ראשון: יאללה, לך על זה.
אני: אתה חושב שאין לי אומץ. שאני סתם מדבר. שאני כולי פקה פקה. שאני לא מסוגל ללחוץ על ״מחק״ כי זה בעצם יוכיח לך שאתה צודק: שאני באמת גרוע, ואפס מאופס, וששום דבר טוב לא יצא ממני בחיים. אתה חושב שאני לא יודע שזה מלכוד 22. שלא משנה מה אעשה, תמיד אשנא את עצמי. תמיד אפקפק ביכולת שלי להגיד משהו משמעותי. הפתעתי אותך עכשיו, אה?
דראפט ראשון: לא.
אני: מה לא? אבל אתה חושב שאני דביל.
דראפט ראשון: אלף, אני ממש לא חושב שאתה דביל. ובית, אני לא מופתע כי בכל פעם אתה אומר את אותם הדברים בדיוק.
אני: איזה דברים?
דראפט ראשון: כל הדברים הרעים שאתה אומר על עצמך. מילה במילה. יש לי את זה אפילו מוקלט.
אני: אתה עובד עליי או מה?
דראפט ראשון: ממש לא.
אני: אז למה… למה לא אמרת לי את זה מההתחלה?
דראפט ראשון: גם את זה אמרת בפעם הקודמת.
אני: ו…?
דראפט ראשון: והגעתי למסקנה שעדיף לתת לך לעבור את כל המסלול עד שתגיע להבנה.
אני: שהיא?
דראפט ראשון: תגיד לי אתה.
אני: שזה בסדר גמור שהדראפט הראשון גרוע כי זאת רק ההתחלה, ועצם זה שיש בכלל דראפט ראשון הוא הניצחון האמיתי, ומפה דברים רק ילכו וישתפרו?
דראפט ראשון: כמו שאמרתי: מילה במילה.
אני: אז אולי אני באמת דביל.
דראפט ראשון: זה אתה אמרת.
אני: אני אוהב אותך.
דראפט ראשון: די, אל תגזים.
אני: לא, באמת, אני…
דראפט ראשון: תשמור את הדרמה לדראפט השני, טוב?
אני: אתה צודק. סליחה שאיימתי למחוק אותך. חברים?
דראפט ראשון: זה נהיה לי קיטשי מדי, נראה לי אני חותך.
אני: תשמור על קשר, אה?
דראפט ראשון: ביי.
אני: אוהב אותך!!!
[נשמע רעש של טריקת דלת. על המסך דף לבן בשם ״דראפט 2״. הסמן בימין הדף מהבהב במשך כמה שניות, עד שהמסך כבה].
ועכשיו אני חושב – צריך לומר שלום למילה "דראפט" – לתת לה שם ולאפיין אותה יותר.