מזמוטים

שנים של ניסיונות להתפרנס מכתיבה, ובסוף מתברר שאני בכלל בז׳אנר הלא נכון.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מכריז בזאת על הקמת הוצאה לאור חדשה בישראל: הוצאת ״מזמוטים״. הייחוד שלנו: ספרות אירוטית עם נגיעות (pun intended) של ספרות קלאסית.

הספר הראשון שנוציא לאור הוא הכרך הפותח בסדרת ״שרה הספרנית״. שמו: ״בוא תיגע לי בזמיר״.
הנה קטע לדוגמה:
כשנכנס טכנאי המזגנים לספרייה, שרה בדיוק סידרה לפי הא״ב את כל סדרת ״מנהרת הזמן״ של גלילה רון פדר-עמית. מספר טיפות זיעה זלגו במורד מצחה אל המחשוף הנדיב של חולצת הפשתן. בבוקר, כשהתלבטה מה ללבוש, היא חשה במורד בטנה שמישהו מיוחד יגיע לספרייה, ולכן בחרה בחולצה הכי פחות מהוהה. בפעם הקודמת שחשה זאת, היא סיימה את הלילה בין זרועותיו המסוקסות של הסוכן של הוצאת ״עם עובד״. ״הוא אכן עבד״, נזכרה וחיוך מרפרף על שפתיה.

שרה חשה את משב הרוח הלוהב שחדר מבחוץ. היא הרימה את עיניה וראתה אותו, נושא בידיו ארגז כלים ותר בעיניו אחר פתחי אוורור מכוסי שׂבכה. היא הבחינה בבליטה נוקשה במפתח מכנסיו. עיניה התמגנטו לשם, כמו נהגת שחולפת ליד תאונת דרכים. מבלי משים היא הפילה מידיה את ״מנהרת הזמן 23: ליל ההלקאות״.

היא התכופפה להרים את הספר, וכאשר התרוממה הוא עמד מעליה.
״זה 'יוליסס' שאתה מחביא שם, או שאתה פשוט שמח מאוד לראות אותי?״ רצתה לזרוק לעברו בטון הצקצקני שסיגלה לעצמה בעשרות שנות עבודה בספרייה העירונית, בהן העבירה תחת הסורק האלקטרוני עשרות אלפי רומנים רומנטיים בזויים. במקום זאת היא לעלעה את המילים. ״אאא… אפשר לעזור?״
״את עובדת פה?״ נבח לעברה. היא חשה רטיבות קלה בין רגליה. ״כן״, ענתה בחיישנות. ״אתה הטכנאי שלי? כלומר, של המזגנים?״
״מתי ניקית פילטרים בפעם האחרונה?״ שאל בתקיפות.
״אני לא זוכרת. עבר הרבה זמן״ ענתה. ״אולי בגלל זה המזגן פה לא מפסיק לטפטף״