קניות (או לא להיות)

"היו אלה הביקורים השבועיים בסופר - אירועים פרוזאיים וחסרי ייחוד לחלוטין - שגרמו לו להבין עד כמה חייו הם לא יותר ממוץ ברוח ההיסטוריה. ליתר דיוק, הייתה זו פעולת פתיחת השקיות בקופה: אותה הרטבה של האגודל והאצבע המורה בעזרת קצה הלשון, ואז מישוש קצה השקית במטרה להפריד את שני קצותיה, ואז התפחת השקית על ידי … המשך קריאת הפוסט קניות (או לא להיות)

אסיר 220

96: פסססט, היי, ירוק, בוא הנה! 220: מי, אני? 96: אתה רואה פה עוד מישהו ירוק בסביבה? האסיר החדש מתקרב בחשש אל האסיר הוותיק, בעל עצמות הלחיים השקועות והעיניים האפורות, אומרות המאום. הוותיק מעביר מבט בוחן ולגלגני על חליפת האסיר החדשה של העומד מולו, עדיין עם קפלי הגיהוץ וריח הלבנדר הזול, ומעלה חיוך זדוני. 96: … המשך קריאת הפוסט אסיר 220

תיק פתוח

ידיו רעדו כשהוא פתח את תיק החקירה. עברו לא מעט שנים מאז שמונה לחקור את הפרשה, אך זיכרון הכישלון עדיין צורב בנפשו. גם היום, כשהוא כבר אינו בשירות פעיל, לא ברור לו היכן שגה: האם הייתה חפרפרת בארגון, או שמא יכולותיו האינטלקטואליות של הפושע היו גדולות מכפי מידותיו. ואולי איזשהו פרט מידע קטן פשוט חמק … המשך קריאת הפוסט תיק פתוח