ישראל בעוד כמה חודשים. מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון. ראש הממשלה: אזרחים יקרים, אני עומד כאן הערב כשלצידי שר הביטחון, כדי להרגיע אתכם: הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי לא תפגע כהוא זה בביטחונה של מדינת ישראל. התקשורת הישראלית ממשיכה לזרוע פאניקה חסרת בסיס ומספרת לכם שמעכשיו לא יהיו יותר טילי יירוט של כיפת ברזל … המשך קריאת הפוסט האדם שבגולאש ינצח

אין כמו קצת אסקפיזם טהור כדי לברוח מהצרות הפוליטיות והחברתיות המתרגשות עלינו, ולכן זה בדיוק הזמן לעוד פרק בכיכובה של שרה, הספרנית הכי חרמנית בחיפה והקריות [כאן הפרק הראשון, "מזמוטים"]. שם הפרק: ״ספרנית ושמה תשוקה״. היה זה עוד יום שלישי שגרתי בספרייה. מזה זמן מה שרה שמה לב שרק ביום הזה היא מבחינה ביתר שאת … המשך קריאת הפוסט ספרנית ושמה תשוקה

שנים של ניסיונות להתפרנס מכתיבה, ובסוף מתברר שאני בכלל בז׳אנר הלא נכון. אי לכך ובהתאם לזאת, אני מכריז בזאת על הקמת הוצאה לאור חדשה בישראל: הוצאת ״מזמוטים״. הייחוד שלנו: ספרות אירוטית עם נגיעות (pun intended) של ספרות קלאסית. הספר הראשון שנוציא לאור הוא הכרך הפותח בסדרת ״שרה הספרנית״. שמו: ״בוא תיגע לי בזמיר״.הנה קטע לדוגמה:כשנכנס … המשך קריאת הפוסט מזמוטים

קפצה לי בפיד פרסומת ל"פאודה בייס", שזה מתקן שאמור לספק חוויות דומות לאלו שרואים בסדרה, וכמובן שיש לי דברים להגיד על הדרך שבה הכיבוש עובר בידוריזציה, ועל הכסף שמעורב בדבר, ועל האוריינטליזם המובנה כשמציעים במקום גם אירוח במאהל בדואי, כולל רקדנית בטן (בחיי! תציצו בהזדמנות בלינק הזה. מעבירים שם גם סדנת מנהלים). אבל עם כל … המשך קריאת הפוסט יום כיף פאודה

סטטיק היקר שלום, קראתי במדור רינונים כלשהו כי עזבת את ביתך, הקן שאך זה מקרוב הקמת עם בת זוגך. ראשית, דע כי אני מבין ללבך. גם אני, בימי בחרותי, חשתי את כובד משקלו של העולם על כתפיי בצורה לא פרופורציונלית. לא אכחד, אומנם לא זכיתי ולו בקמצוץ ממנת התהילה והממון שנפלה בחלקך, והבגידה היחידה ששמי … המשך קריאת הפוסט מכתב לסטטיק

מחלקת אבדות ומציאות בפארק המים שפיים. מאחורי הדלפק עומד גבר כבן 50. נכנסת אישה כבת 30, לחוצה מאוד. אישה: אני מחפשת את הבן שלי. גבר: (בלאות מסוימת) שם? אישה: שלי? גבר: של הילד. אישה: ירין. גבר: גיל? אישה: ארבע וחצי. גבר: צבע? אישה: לא יודעת, הוא כזה... שחום קצת. גבר: התכוונתי לבגד ים. מה הצבע … המשך קריאת הפוסט אבדות ומציאות

קראתי לשני הילדים לבוא לסלון ולשבת על הספה. אמרתי להם שבפי הודעה חשובה."אתה הולך לקנות לנו פלייסטיישן 5?", הם שאלו בתקווה."לא. זה משהו יותר טוב", עניתי."מחשב גיימיינג!!" הם החלו לקפוץ על הספה בהתלהבות."לא מחשב גיימינג! ושבו כבר, זה חשוב!"הם התיישבו נפולי פנים."מה שם המשפחה שלכם?"הם לא הבינו מה אני רוצה מחייהם."תענו לי. מה שם המשפחה … המשך קריאת הפוסט המרוקאים החדשים