מכתב לסטטיק

סטטיק היקר שלום, קראתי במדור רינונים כלשהו כי עזבת את ביתך, הקן שאך זה מקרוב הקמת עם בת זוגך. ראשית, דע כי אני מבין ללבך. גם אני, בימי בחרותי, חשתי את כובד משקלו של העולם על כתפיי בצורה לא פרופורציונלית. לא אכחד, אומנם לא זכיתי ולו בקמצוץ ממנת התהילה והממון שנפלה בחלקך, והבגידה היחידה ששמי … המשך קריאת הפוסט מכתב לסטטיק

אבדות ומציאות

מחלקת אבדות ומציאות בפארק המים שפיים. מאחורי הדלפק עומד גבר כבן 50. נכנסת אישה כבת 30, לחוצה מאוד. אישה: אני מחפשת את הבן שלי. גבר: (בלאות מסוימת) שם? אישה: שלי? גבר: של הילד. אישה: ירין. גבר: גיל? אישה: ארבע וחצי. גבר: צבע? אישה: לא יודעת, הוא כזה... שחום קצת. גבר: התכוונתי לבגד ים. מה הצבע … המשך קריאת הפוסט אבדות ומציאות

תמונות מחיי נישואין, גרסת המטא

גבר ואישה שוכבים במיטה, כל אחד בצד שלו, וצופים בחידוש העכשווי של הסדרה "תמונות מחיי נישואין".גבר: תעצרי רגע, אני צריך להשתין.האישה לוחצת על השלט. התמונה קופאת. הגבר יוצא לדקה וחוזר.גבר: יאללה, תמשיכי.האישה לוחצת על כפתור בשלט. דבר לא קורה .גבר: נו...אישה: אבל לחצתי.גבר: לא לחצת.האישה לוחצת שוב על הכפתור. התמונה עדיין קפואה.גבר: תביאי רגע (לוקח … המשך קריאת הפוסט תמונות מחיי נישואין, גרסת המטא

המרוקאים החדשים

קראתי לשני הילדים לבוא לסלון ולשבת על הספה. אמרתי להם שבפי הודעה חשובה."אתה הולך לקנות לנו פלייסטיישן 5?", הם שאלו בתקווה."לא. זה משהו יותר טוב", עניתי."מחשב גיימיינג!!" הם החלו לקפוץ על הספה בהתלהבות."לא מחשב גיימינג! ושבו כבר, זה חשוב!"הם התיישבו נפולי פנים."מה שם המשפחה שלכם?"הם לא הבינו מה אני רוצה מחייהם."תענו לי. מה שם המשפחה … המשך קריאת הפוסט המרוקאים החדשים

מר תרבות

אזרחים יקרים, ימים לא קלים עוברים על עולם התרבות. האמנים, היוצרים, אנשי הבמה, הכותבים, השחקנים, העובדים מאחורי הקלעים - כולם נאלצים לראות בעיניים כלות כיצד מטה לחמם נשבר. מחובתנו כעם, ומחובתי כראש ממשלה, לעזור להם.ישנם אנשים שלא מבינים מדוע התרבות כה חשובה לשרידותנו. "לכו לעבוד, פרזיטים", הם קוראים לאמנים. לאותם אנשים אצטט את יגאל אלון … המשך קריאת הפוסט מר תרבות

יום הזעם

https://www.youtube.com/watch?v=Ns-v6ueS_FY בסרטון: אלון פרידמן מתיאטרון "גשר" מבצע את המונולוג פגשתי פעם ערבי מחייך. שאלתי אותו, "תגיד, ערבי, למה אתה מחייך?" ומה הוא עשה הערבי, אתם יודעים? הוא המשיך לחייך. פשוט ככה. התקרבתי קצת לפרצוף שלו. רציתי לראות אם זה חיוך אמיתי או שאולי זו עווית לא רצונית כזאת, כמו שקורה לי לפעמים כשאני קורץ בלי … המשך קריאת הפוסט יום הזעם

ריד מיי ליפס (מונולוג)

* כל ההערות בסוגריים הן כביכול הערות לנואם, אבל הוא יקרא אותן בקול כאילו הן חלק מהנאום. ריד מיי ליפס: לא אבגוד בכם. קראו את אודם שפתיי, את לובן שיניי ואת המבט הכחול החודר של עיניי: לא אמעל באמונכם. אני עומד כאן לפניכם ומצהיר קבל עם ועדה ושידור חי ברשתות החברתיות (אומרים לי באוזנייה שתעשו … המשך קריאת הפוסט ריד מיי ליפס (מונולוג)

זיכרון בסלון

מערכון לזום ושלושה משתתפים: יאשה, 90, ניצול שואה מירב, כבת 35-40 יפתח, כבן 35-40 (בני זוג. חולקים את אותו החלון בזום) בצד אחד של המסך בני הזוג. בצד השני הקשיש, שהטלפון שלו על הצד ולכן התמונה הפוכה ב-90 מעלות. מירב: היי יאשה. אתה שומע אותי? (מהנהן בראשו שכן) יפתח: תהפוך את הטלפון. יאשה הופך את … המשך קריאת הפוסט זיכרון בסלון

בשירות הפפיון

- שלום, הגעתי לשירות הלקוחות של חנות בוטיק אוטומטית לעניבות פפיון? - כן. - רציתי להתלונן. - להתלונן? - כן, להתלונן. זה מפתיע אותך? - קצת. - מה, את רוצה להגיד לי שעד עכשיו כולם היו מרוצים? - לא יודעת, פשוט לא קיבלנו תלונות. - בסדר, אז אני *כן* רוצה להתלונן. ביום חמישי הגעתי למכונה … המשך קריאת הפוסט בשירות הפפיון

ילד חולה נולד

פנים. משרד ראש הממשלה - יום ראש הממשלה יושב מול השולחן. מצידו האחד יושב יועץ התקשורת שלו, אחי תופל, ומהצד השני מנהל המדיה החברתית, בוקי סריקי. אם אתם מדמיינים שולחן של שופטים באקס פקטור או באודישנים לסרט קולנוע, אתם לא רחוקים מהמציאות (המדומיינת). השם והתפקיד של כל אחד כתוב על פתק מולו. לפניהם ערימה של … המשך קריאת הפוסט ילד חולה נולד