נהג מונית, 2022

צפיתי לאחרונה בנטפליקס בסרט ״נהג מונית״, כעשרים שנה אחרי הצפייה הראשונה. מה אני אגיד לכם? זה עדיין סרט עוצמתי, עם הופעה מחשמלת של רוברט דה נירו. סקורסזה, יחד עם התסריטאי פול שרדר, הצליח לחשוף זרמים תת-קרקעיים בחברה האמריקאית של שנות השבעים. הגזענות, האלימות, הפוליטיקאים המנותקים, יוצאי הצבא הפגועים נפשית, החיפוש אחר דמות אב שתעשה סדר … המשך קריאת הפוסט נהג מונית, 2022

הקואוצ׳ר

הייתי פעם בהרצאה של איזה קואוצ׳ר. אל תשאלו איך הגעתי לשם. יש תפניות בחיים שבדיעבד אתה לא מצליח להנדס לאחור. זה פשוט קרה. בכל מקרה, הקואוצ׳ר הזה אמר בהרצאה: ״תהיו אתם הסיפור שאתם רוצים לספר לעולם״. כולם מסביבי הנהנו לחיוב, כאילו הבינו פתאום משהו על החיים שלהם שעמד להם בקצה התודעה, והם רק היו זקוקים … המשך קריאת הפוסט הקואוצ׳ר

האיש הכותב

האיש הכותב יושב בחדר העבודה. לפניו הספר שהוא מתעתד לעבד לבמה. הוא מעתיקו לקובץ במחשב, מילה אחר מילה. לאחר כמה עמודים מרגיש האיש הכותב כי הוא נטמע בטקסט בצורה מוחלטת. זה כבר מעבר לאפיגוניות, זו אמפתיה מוחלטת. האיש הכותב מדמיין את הסופרת כותבת את אותן המילים בדיוק, והוא – כמו כלב גששים חד חושים – … המשך קריאת הפוסט האיש הכותב

שומנול

אני יודע שיש בעולם בעיות בוערות יותר, תרתי משמע, אבל זה פשע שהמדע עוד לא הצליח לפתור את בעיית השומן. כי עם כל הכבוד לרעב ולשינויי האקלים והסרטן, השומן משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו (חוץ מאלו שסובלים מרעב. ואולי גם אלה עם הסרטן. ולא בטוח שמי שנמלט מביתו בגלל בצורת או שיטפון מייחס חשיבות … המשך קריאת הפוסט שומנול

מכתב לסטטיק

סטטיק היקר שלום, קראתי במדור רינונים כלשהו כי עזבת את ביתך, הקן שאך זה מקרוב הקמת עם בת זוגך. ראשית, דע כי אני מבין ללבך. גם אני, בימי בחרותי, חשתי את כובד משקלו של העולם על כתפיי בצורה לא פרופורציונלית. לא אכחד, אומנם לא זכיתי ולו בקמצוץ ממנת התהילה והממון שנפלה בחלקך, והבגידה היחידה ששמי … המשך קריאת הפוסט מכתב לסטטיק

החזיר הספרותי

זה היה אחד מהימים האלה בהם הפעילות העיקרית שלי התמצתה בנסיעה לספרייה. יש גם ימים כאלה, חסרי ייחוד או תכונה. מרבית הימים, בעצם, הם כאלה. אלא שלפעמים דווקא באותם ימים הלעוסים כמו מסטיק שפג טעמו מזמן, קורה משהו לא ייאמן. משהו מופלא. משהו שגורם לנו לפקפק בכל מה שאנחנו מאמינים בו. זה קרה כשחזרתי מהספרייה. … המשך קריאת הפוסט החזיר הספרותי

מחזאי בבית האח הגדול

כן, כולנו אנשים עילאיים ומתנשאים שלא צופים בריאליטי, לא כל שכן ב"האח הגדול", אולי פסגת (או תהום) הז'אנר, אבל בכל זאת אני חייב לפרגן למחזאי הראשון שחצה את סף הבית המדובר. עכשיו, כשכולם סוף כל סוף יכירו באמנות כתיבת המחזות, אוכל ללכת ברחוב בראש מורם ולומר לכל מי שייקרה בדרכי "אני מחזאי. כן, כמו ההוא … המשך קריאת הפוסט מחזאי בבית האח הגדול

דרישת שלום מהסנטוריום (או: יומן קורונה)

גיטל היקרה שלום, אני כותב לך ממיטת חוליי בסנטוריום שעל פסגת הכרמל. זהו יומי הרביעי במקום, אם כי נדמה שחלפו חיים שלמים מאז אושפזתי כאן. לעתים ניתן לשמוע את צפירת האניות בנמל ואת קריאות העגלונים המובילים חבילות שהגיעו מאמריקע.  האחות בדיוק סיימה לפנות את כלי ארוחת הערב. כבכל יום, התפריט כולל צנים יבש, ביצה קשה … המשך קריאת הפוסט דרישת שלום מהסנטוריום (או: יומן קורונה)