כרטיס "בהצדעה". אני יושב ומתבונן בו בעיניים מצועפות. תוך כדי שאני הופך אותו בידי, עולים בעיני רוחי הרגעים הנפלאים שהתאפשרו לנו בזכותו, רק בזכותו: למשל, אותו יום שלישי בצהריים, יום חול סתמי לחלוטין, בו הלכנו אני והוא לבית הקולנוע, כי הוא העניק לי רק הנחת יחיד בגובה חמישה שקלים. נכון, נאלצתי להפסיד יום עבודה בגלל זה; וההנחה הייתה רק על הסרטים ששמותיהם מתחילים בפ' … המשך קריאת הפוסט עוד משהו שכבר לא אראה במילואים #4