סאטירה

צחי ולוסי (ואורן חזן גם)

חשיפה ראשונה: קטעים נבחרים מתוך המחזה "צחי ולוסי", שעתיד לעלות בהמשך בבית הדין של ההיסטוריה.
 
גנו של שבט אהריש. נכנס צחי.

צחי: הס! איזה אור מן החלון בוקע? זה המזרח, ולוסי השמש.

מן השיחים מציץ אורן חזן.

חזן: איזה שמש, אחי? זאת כולה ערבייה.

לוסי: אללי.

חזן: מה זה, מה היא אמרה? אללה הוא אכבר?! אמרתי לך שהיא מחבלת, אחי.

צחי: זוהרת את עליי בשחור הלילה כשליח אל קליל ופרוש-כנפים, אשר לפתע ממרומים הופיע לעיניהם של בני בשר ודם, והם מוכי פליאה יסבו ראש להתבונן, איכה על גב ענן רוכב מעדנות, ואיך נישא על פי תהום הכחול בעצלתיים.

חזן: לא הבנתי מילה. להגיד לך את האמת, אחי, אהבתי אותך יותר ב"פאודה".

לוסי: צחי, הו צחי, בשל מה אתה צחי? התנכר נא לאביך, המר שמך!

חזן: ידעתי! הבת שרמוטה! משחקת אותה אשכנתוזית חכמה כזאת שמדברת אנגלית, אבל איך שלכדה אותך ברשת היא רוצה שתתאסלם ותבוא אליה לכפר כדי לזיין כבשים.

לוסי: מי אתה, אשר ארבת לי בסתר לילה ואל סתרי מחשבותיי פרצת?

חזן: בטח פרץ! פעם מסתערב – תמיד מסתערב. מה חשבת, שהוא באמת אוהב אותך? יאללה פאודה!

צחי: האהבה, עלמה, קלת כנפיים, מעבר לחומה היא נשאתני, כי לא מחסום של אבן יעצרנה.

חזן: תגיד תודה אם יזרקו רק אבן. לינץ' הם יעשו בך.

צחי: האהבה תעז עשות ככל אשר לאל ידה. על כן קרובייך לא יעמדו לי לשטן.

לוסי: אך אם ראה יראו אותך, אתה בן מוות!

חזן: שמעת את זה? שמעת?! היא בעצמך אומרת את מה שכתבתי בפוסט. יאללה, בוא נעוף מפה.

חזן מושך את צחי בכוח.

צחי: בוא, רב-חובל זועף, בוא צר-העין, נפץ, מלח נואש, את סירתך הסחרחרה אל דכי הגל בסלע! אהבתי שלי, זו לחייך! (שותה את הרעל)

חזן: בוא בוא, יא דפוק. נראה לך שאני אתן לך לשתות רעל? החלפתי את זה באלכוהול שאבא של מירי רגב נתן לי. מאה שקל לארגז. איפה עוד תמצא מחיר כזה? אני אקח אותך עכשיו לאיזה מועדון טוב, נמצא איזו יהודייה כשרה. אם לא ילך כלום נארגן לך איזו אוקראינית. העיקר שלא תהיה התבוללות, אחי. יאללה פאודה!
 
* כל הציטוטים מ"רומיאו ויוליה" לקוחים מתוך התרגום של רפאל אליעז.
מודעות פרסומת