מערכונים

הבדיקה

פנים. סלון – יום

גבר כבן 30 יושב על הספה. הוא מתופף ברגליו בעצבנות. נשמע קול של הדחת אסלה. אל החדר נכנסת בחורה כבת גילו. היא מחזיקה בידה מקל בדיקה. היא נעמדת מולו. שניהם שותקים לכמה שניות ואז:

גבר: נו?

אישה: תנחש.

גבר: נו תגידי כבר! זה חיובי?

אישה: אתה מבטיח אבל לא להתחרפן?

גבר: מבטיח, מבטיח, תגידי כבר…

אישה: ואתה לא תרוץ לפרסם בפייסבוק?

גבר: מבטיח, אומר לך. (נעמד) רגע, זה אומר ש…

אישה: ואתה לא תספר על זה לאמא שלך! היא תתחרפן מזה ותחרפן אותי!

גבר: לא מספר לאף אחד, נשבע. (מתקרב אליה לחיבוק)

אישה: (נרתעת לאחור) ואתה… אתה לא תתחרפן מזה?

גבר: (נעצר במקום) נשמה שלי, כמה זמן אנחנו מכירים? אני אי פעם התחרפנתי ממשהו שקשור אלייך?

אישה: אני לא…

גבר: כשנשך אותך בפנים הכלב ההוא בתאילנד, מי חבש לך את הפצעים עם תחבושת היגיינית שארגנתי מאיזה ליידי בוי?

אישה: אתה.

גבר: ומי החזיק לך את השיער בשירותים כשהקאת את כל התבשיל שהכנתי רק כי התקמצנתי לזרוק בשר שעמד בשמש יומיים?

אישה: אתה, חיים שלי.

גבר: אז למה את חושבת שזה יחרפן אותי? (מתקרב לעברה. האישה מראה לו את הסטיק)

אישה: זה חיובי!

גבר: יש! ידעתי! (הוא שועט לעבר הטלפון שלו ומחייג)

אישה: רגע, למי אתה…

גבר: הלו, אמא? (האישה מסמנת לו בידה שישתוק) נחשי מה?

אישה: שלא תעז…

גבר: לא, עוד לא מצאתי עבודה…

אישה: אני נשבעת לך ש…

גבר: לא, הטחור לא חזר…

אישה: (צועקת) תסגור מיד את הטלפון!

גבר: (שנייה אחר כך) יש לאושרת קורונה!

שתיקה. האישה מתיישבת באיטיות על הספה, המומה.

גבר: הלו, אמא? שמעת מה אמרתי? היא עשתה את הבדיקה הביתית. נו, ומה את אומרת? חשבת כבר ששום דבר טוב לא יצא מהבן הקטן שלך, אה? שהוא שורף את הכסף מהירושה של אבא שלו על לנסוע לראות את הסופר קלאסיקו. לא ככה אמרת? אז הנה, עשיתי משהו עם החיים שלי! (אומר לעבר האישה) אמא שלי רוצה לבוא עם סירים.

אישה: לא רוצה שום סירים.

גבר: היא מביאה לך אוכל לבידוד.

אישה: לא רוצה לראות לא אותה ולא אותך.

גבר: למה את כזאת? היא מתרגשת, זאת הקורונה הראשונה שלה.

אישה: אני לא רוצה.

גבר: (לטלפון) עזבי, עוד יומיים כשייגמר האוכל היא תשנה את דעתה. את יודעת איך זה עכשיו, הווירוסים מדברים מגרונה… את צודקת, אני אקבע תור לרופאה.

אישה: אמרתי שאני לא רוצה!

גבר: מה לא רוצה? חייבים ללכת לרופאה, לקבל אישור שזה באמת זה.

אישה: אני לא רוצה את הקורונה.

גבר: (לטלפון) טוב אמא, אני אדבר איתך, ביי. (מניח את הטלפון) נו אושרת, באמת…

אישה: מה אושרת, מה?

גבר: זה טבעי שאת חוששת…

אישה: חוששת? ברור שאני חוששת. אני מכירה אותך מספיק טוב בשביל לדעת שאני אשאר פה לבד להתמודד עם הקורונה הזאת. אני יודעת שאתה לא תקום באמצע הלילה אם אני אשתעל, אפילו שאתה לא צריך לקום בבוקר לעבודה. אני גם יודעת שלא תוותר על אף אחד מהדברים שאתה אוהב לעשות – לא על הכדורגל, לא על המסיבות, לא על ההתפרפרויות שלך…

גבר: על מה את מדברת?

אישה: אתה חושב שאני לא יודעת? אה?

גבר: נשבע לך בקבר של אבא שלי שאני לא…

אישה: אתה מדבר איתי על תאילנד? למי לוקח חמש שעות למצוא חתיכת פאקינג תחבושת?!

גבר: אף אחד לא דיבר שם אנגלית!

אישה: היה בית מרקחת שני מטר משם! אבל אתה בחרת לעלות לדירה של הליידי בוי הזה!

גבר: כי הוא אמר שהוא יכול לעזור!

אישה: חמש שעות!

גבר: לקח לו זמן לחפש!

שתיקה.

אישה: אתה יודע משהו? בסדר. אני אשמור על הקורונה.

גבר: הו, עכשיו את מתחילה לדבר בהיגיון.

אישה: אבל רק בתנאי שאתה עף מהחיים שלי.

גבר: מה? מה לעוף?

אישה: תיקח את הדברים שלך ואל תחזור לפה יותר לעולם. וגם אל תתקשר אליי יותר.

גבר: זאת גם הקורונה שלי, את יודעת!

אישה: (ניגשת למטבח ולוקחת סכין) אני נשבעת לך שאם אתה לא עף מפה תוך שלוש שניות אני גומרת עליה ועליי. אחת…

גבר: אושרת, די עם השטויות.

אישה: שתיים…

גבר: את תהרגי את עצמך!

אישה: ש….

גבר: בסדר, בסדר! אני הולך! חת'כת משוגעת. מי בכלל רוצה קורונה איתך? אמן תיחנקי איתה!

הגבר יוצא בטריקת דלת. האישה עומדת עוד מספר שניות, ואז מתיישבת על הספה. היא מדליקה טלוויזיה ובוחרת סדרה בנטפליקס. היא מלטפת לעצמה את עצם החזה, משתעלת ומחייכת. הסוף.