שירה

ר ס י ס י ם

יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם מַחְשַׁבְתֵּךְ
מְעֻרְפֶּלֶת
עוֹמֶמֶת
מִתְ פַּזֶּ רֶ ת
רַק רָצוֹן אֶחָד מְנַקֵּר בְּךָ
לְהִבָּלַע בָּעַרְפִלִּים
לְהֵעָלֵם בֵּין דִּמְדּוּמִים
לְהִתְנַפֵּץ לִ רְ סִ י סִ י ם
אֵין גּוּף
וְאֵין מִלִּים
רַק תְּהוֹם מַחְשַׁכִּים
.
.
.
.
הֵרָגַע
עָצוּם אֶת עֵינֶיךָ
קְחִי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה
הַחֲלָקִים יֵאָסְפוּ
שֶׁבֶר
שֶׁבֶר
עַד הַהִתְנַפְּצוּת הַבָּאָה

שירה

(חסר) בַּיִת

רְעִידַת הָאֲדָמָה כִּמְעַט אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת
עֵדוּת לָהּ נִתָּן לִמְצֹא
רַק בַּסְּדָקִים הַנִּבְעִים בְּקִירוֹת הַבַּיִת
הַקּוֹרוֹת מִתְרוֹפְפוֹת
מִתְרַחֲקוֹת אַט אַט זוֹ מִזּוֹ
כְּפִיו שֶׁל הוֹמְלֶס חֲסַר שִׁנַּיִם
שֶׁבַּת שְׂחוֹק עוֹלָה על פָּנָיו
אוֹמֵר בְּבִטָּחוֹן נְבוּאִי
שֶׁל מִי שֶׁחַסָּה שָׁם
גַּם בַּיִת זֶה יָבוֹא אֶל קִצּוֹ