על ״מלאכים באמריקה״ בתיאטרון הקאמרי

כמה מחשבות בעקבות צפייה בהפקה של ״מלאכים באמריקה״ בתיאטרון הקאמרי: נתחיל דווקא בשורה התחתונה: תאמינו להייפ. מדובר במאורע תרבותי. מה זה בכלל מאורע תרבותי ואיך מגדירים אותו? אולי הדוגמה הטובה ביותר היא הנער בפואייה שבסיום ההצגה נשאל על ידי חבריו כמה פעמים צפה כבר בהצגה. ״זו הפעם השמינית שלי״, ענה. גם הגיוון בקהל, לא רק … המשך קריאת הפוסט על ״מלאכים באמריקה״ בתיאטרון הקאמרי

על ״רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים״, תיאטרון גשר

״תיאטרון הוא כמו פרפר, הוא חי רק לרגע״. כך מצוטט יבגני אריה ז״ל, המנהל האמנותי המיתולוגי של תיאטרון גשר, בפואייה של אולם נגה ביפו. את ההבנה הזאת, שתיאטרון הוא אמנות החד-פעמי, אריה השכיל להעביר אל הבמה. בגלל זה ההצגות שלו היו מופעים קרקסיים צבעוניים וגדולים מהחיים. הוא האמין שאת החיים צריך לחיות כך, בתאווה דיוניסית … המשך קריאת הפוסט על ״רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים״, תיאטרון גשר

פעם שלישית שפיץ פלייר

מכיוון שזאת הולכת להיות השנה השלישית שלי ברציפות בתיאטרונטו, החלטתי הפעם לקחת תחת חסותי בחור צעיר, פרח משחק חסר ניסיון בשם יואב בר-לב, ולתת לו לטעום קצת את טעמה של הבמה. אנשים בסביבתי הרימו גבה: ״עם כל הכבוד לאלטרואיזם ולרצון לתת סיכוי לשחקן בתחילת דרכו, לא כדאי לקחת מישהו מנוסה שידע להוציא את המקסימום מהטקסט? … המשך קריאת הפוסט פעם שלישית שפיץ פלייר

ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע

באחד הרגעים בהצגה ״קֶצֶר״ מתאר סופר הילדים דדו (מולי שולמן) כיצד בילדותו לא הייתה מודעות לספקטרום האוטיסטי. יכולת להיות או מעופף, או אסטרונאוט, או טמבל. זהו. שלא לדבר על זה שלא ניתנה שום עזרה מקצועית, לא משנה תחת איזו הגדרה נפלת. אבל היום אנחנו בזמנים אחרים, ולפחות בכל הקשור לאבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי והצעת … המשך קריאת הפוסט ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע

האיש הכותב

האיש הכותב יושב בחדר העבודה. לפניו הספר שהוא מתעתד לעבד לבמה. הוא מעתיקו לקובץ במחשב, מילה אחר מילה. לאחר כמה עמודים מרגיש האיש הכותב כי הוא נטמע בטקסט בצורה מוחלטת. זה כבר מעבר לאפיגוניות, זו אמפתיה מוחלטת. האיש הכותב מדמיין את הסופרת כותבת את אותן המילים בדיוק, והוא – כמו כלב גששים חד חושים – … המשך קריאת הפוסט האיש הכותב

החזיר הספרותי

זה היה אחד מהימים האלה בהם הפעילות העיקרית שלי התמצתה בנסיעה לספרייה. יש גם ימים כאלה, חסרי ייחוד או תכונה. מרבית הימים, בעצם, הם כאלה. אלא שלפעמים דווקא באותם ימים הלעוסים כמו מסטיק שפג טעמו מזמן, קורה משהו לא ייאמן. משהו מופלא. משהו שגורם לנו לפקפק בכל מה שאנחנו מאמינים בו. זה קרה כשחזרתי מהספרייה. … המשך קריאת הפוסט החזיר הספרותי

סיכום תיאטרונטו 2021, או: מה למדתי השבוע על תיאטרון ועל החיים

שלושה דברים שלמדתי השבוע על תיאטרון ועל החיים: איינשטיין אמר שטירוף פירושו לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם, ולצפות לתוצאות שונות. ובכן, מסתבר שתיאטרון זה עסק מטורף. הטקסט הוא אותו הטקסט, התאורה זהה, כך גם הסאונד. אבל התוצאה, הו התוצאה, היא יכולה להיות כל כך שונה.קחו לדוגמה את החזרה הגנרלית שערכנו ל"מענטש". הקהל צחק … המשך קריאת הפוסט סיכום תיאטרונטו 2021, או: מה למדתי השבוע על תיאטרון ועל החיים

החקירה – תסכית קצר

.התסכית "החקירה" נכתב במסגרת פסטיבל תמונע 2020, בשיתוף פעולה עם כאן הסכתים https://open.spotify.com/episode/3xtIxMnxi1zj4XyOS96Iul?si=mkXSj-msTtGp6ld3NoeHDw וזה הטקסט של התסכית: קול זמזם נשמע. חוקר: (במערכת הקשר הפנימית) איציק, תכניס אותו בבקשה. קול זמזם נשמע כשדלת כבדה נפתחת ונסגרת. נשמעים קולות הליכה. כיסא מוזז ממקומו. אדם אחד מתיישב והשני יוצא מהחדר. הדלת הכבדה נסגרת. פחית קולה נפתחת. חוקר: רותם … המשך קריאת הפוסט החקירה – תסכית קצר