תור לקופת כרטיסים. זוג קשישים מגיע לאשנב. הגבר נעזר במקל הליכה.
קשישה: שני כרטיסים לחדש של אלמודובר.
קופאית: זה תשעים וארבעה שקלים.
קשישה: יש הנחה לאזרח ותיק?
קופאית: לא. בשביל זה יש לכם את שלישי בשלייקעס.
קשיש: יש הנחה לנכים?
קופאית: נכה רגיל או נכה צה"ל?
קשיש: נכה צה"ל.
קופאית: תן לי שנייה להסתכל… באיזו מלחמה נפצעת?
קשיש: תש"ח.
קופאית: אני לא מוצאת את זה במחשב. איך אתה מאיית את זה?
קשיש: תו, שין, גרשיים, חית.
קופאית: אה נו בטח, זה בגלל שהמחשב לא מזהה גרשיים. יש לך אולי שם אחר?
קשיש: מלחמת השחרור.
קופאית: בוא נראה, מלחמת השחרור… לא, לא מופיע לי פה.
קשישה: מה זאת אומרת לא מופיע?
קופאית: אין, הכי מוקדם שיש לי זה ששת הימים.
קשישה: מה זאת אומרת?! אפשר לדבר עם האחראי פה?
קופאית: (נפנית אחורה) ניסים, אתה יכול לבוא שנייה?
ניסים: כן, במה אפשר לעזור?
קופאית: האדון פה אומר שהוא נכה צה"ל ממלחמת… (לקשיש) איך אמרת שקוראים לזה?
קשיש: תש"ח.
קופאית: (לניסים) תש"ח. אבל זה לא מקבל גרשיים.
ניסים: כן, אני יודע (לקשיש) אפשר בבקשה לראות את תעודת הנכה?
קשישה: אני לא מבינה, אתה לא מאמין לו?
ניסים: בטח שאני מאמין, גברתי, אבל אני חייב להזין את המספר שלו במחשב לראות אם עולה לי משהו.
הקשיש מגיש את התעודה. ניסים והקופאית מחפשים במחשב, כל אחד בתורו.
קשישה: בושה וחרפה! מלחמת השחרור, תש"ח, נכבה, זה לא אומר לכם כלום? בעלי נתן את הדם שלו בשביל המדינה הזאת!
ניסים: גבירתי, אני מבין אותך, אבל אם המחשב לא נותן אז אין לי מה לעשות.
קשיש: נו, אז תרשום ששת הימים ונגמור עם זה כבר.
ניסים: זה לא נותן. כתוב שלפי הגיל שלך בששת הימים היית כבר די גמור.
קשישה שעומדת מאחור: סליחה, אבל זה ייקח עוד הרבה זמן? בעלי פה נכה צה"ל, הוא לא יכול לעמוד כל כך הרבה זמן.
קשישה ראשונה: סליחה, גברת, אבל גם בעלי נכה צה"ל. איבד אשך בתש"ח.
קשישה שנייה: שלי איבד את שניהם. (לבעלה) תראה להם, יענקל'ה.
קשישה ראשונה: תראה לו גם, מוישה.
שני הקשישים עומדים זה מול זה כמו אקדוחנים בצהרי היום.
קשישה ראשונה: תן לו אחת!
קשישה שנייה: שלוף, יענקל'ה, שלוף!
שני הקשישים פותחים את רוכסני מכנסיהם, ובדיוק אז נשמעות זעקות שבר מאחור.
אישה מבוגרת: (בהיסטריה) בעלי חטף התקף לב, שמישהו יעזור לו!
ניסים: (מגיע בריצה, מתחיל לבצע פעולות החייאה) איך זה קרה?
אישה מבוגרת: (בוכה) יש לו פוסט-טראומה ממלחמת ששת הימים… הוא ראה את החברים הכי טובים שלו מאבדים שם את הביצים.
ניסים: (תוך כדי החייאה) ששת הימים? לפחות הוא יכול לקבל הנחה.
קופאית: (צועקת) ניסים, על פוסט-טראומה לא נותנים.
ניסים: טוב, אז לא.
קשישה ראשונה: (לבעלה) יענקל'ה, תכניס אותו פנימה, חבל על הזמן. נחזור בשלישי בשלייקעס.
כל הקשישים עוזבים. ניסים ממשיך לבצע פעולות החייאה, ואז מתייאש וחוזר לקופה. הסוף.
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 