כיף

השנה: 2071. אלון גלציאנו מגיע להוציא את אביו הקשיש מבית האבות לטיול קצר. אלון: היי אבא. ליאור לא מגיב. אלון: אבא... אתה שומע אותי? ליאור: מה? אלון: אמרתי שלום. ליאור: כן. אלון: איך היה לך היום? ליאור: מה? אלון: שאלתי איך היה לך היום. ליאור: היה... אלון: היה... ליאור: כיף. אלון: כיף? זה הכל? ליאור: … המשך קריאת הפוסט כיף

תמונות מחיי נישואין, גרסת המטא

גבר ואישה שוכבים במיטה, כל אחד בצד שלו, וצופים בחידוש העכשווי של הסדרה "תמונות מחיי נישואין".גבר: תעצרי רגע, אני צריך להשתין.האישה לוחצת על השלט. התמונה קופאת. הגבר יוצא לדקה וחוזר.גבר: יאללה, תמשיכי.האישה לוחצת על כפתור בשלט. דבר לא קורה.גבר: נו...אישה: אבל לחצתי.גבר: לא לחצת.האישה לוחצת שוב על הכפתור. התמונה עדיין קפואה.גבר: תביאי רגע (לוקח את … המשך קריאת הפוסט תמונות מחיי נישואין, גרסת המטא

ספינת המדבר

  הוא חלם שהוא בבית וששבה אליו היכולת בה ניחן כשהיה ילד, לטפס באמצעות ידיו ורגליו על משקופי הדלתות עד שראשו נגע בקורת המשקוף. משם, כשעיני הנוכחים בחדר נעוצות בו בפליאה, הוא קפץ אל האוויר והחל לעוף מעל הראשים הסבים. בכל פעם שהחל לאבד גובה והיה חשש כי יתרסק על אחת הדודות, הוא בטש ברגליו … המשך קריאת הפוסט ספינת המדבר

דד ליין – מחזה קצר

הדמויות: סופר רוצח שכיר המקום: משרד ובו שולחן כתיבה ועליו מחשב נייד. בסמוך כיסא. על הכיסא יושב גבר ממושקף. הוא סופר. בצד ישנה מיטה ריקה. המחזה נפתח עם הסופר המנסה להביא את עצמו לידי כתיבה. הוא נואש. מושך בשיערותיו. תופס את ראשו בידיו. דופק את ראשו במסך. אחרי כמה שניות הוא מרים את הטלפון הנייד … המשך קריאת הפוסט דד ליין – מחזה קצר

הגיגים #1

8/7/21 קשה לי עם השינויים הגופניים שמאפיינים את גילי. אני מרגיש שהנפש שלי נשארת כמות שהיא (ברור שהיא לא), בעוד הגוף פונה לדרך משלו, בלי שיש לי שליטה על התהליך. האם זה אומר שהקשר גוף-נפש, שכה מדברים בשמו, הולך וניתק? אני מאמין שלא. כי בעוד שאת השינויים הגופניים אנחנו יכולים להעריך במבט או בעלייה על … המשך קריאת הפוסט הגיגים #1

גידול ושמו בועז: ביקורת הצגה

במשך שנים ארוכות נחשב הלב כאיבר שאחראי על הרגשות שלנו. למרות שאנחנו יודעים היום שהוא בסך הכל משאבה שתפקידה להזרים דם לכל הגוף, עדיין כשמישהו נפרד מאיתנו "נשבר לנו הלב". זה גם המקרה של נועה (אורן דיקמן, שגם כתבה את המחזה), רווקה שסובלת מכאבי לב מוחשיים ביותר. היא מגיעה לקרדיולוג (מיכאל הנגבי) שמודיע לה בצורה … המשך קריאת הפוסט גידול ושמו בועז: ביקורת הצגה

כמעט אלוף אולימפי

הזמן: 2024. המקום: אולם התעמלות, פריז. שדר: ערב טוב, אנחנו בגמר האולימפי של ניקיון עם דייסון בקטגוריית ארבעה חדרים. המתמודד הישראלי, ליאור גלציאנו, עלה לגמר עם תוצאה פנטסטית של חמש דקות ושלושים וארבע שניות, בלי להחליף יד. פרשן: כן רמי, זו התוצאה הכי טובה שלו השנה, לא מעט בזכות המאמנת שלו, תמר גלציאנו. שדר: אפשר … המשך קריאת הפוסט כמעט אלוף אולימפי

יום גיוס

היום לפני 23 שנים התגייסתי. הייתי נער מחוצ'קן, רופס ועגלגל בן 18 מהקריות שלא ידע שהוא סובל מחרדה חברתית ושהיה בעצם הראשון ממשפחתו להתגייס לקרבי, כך שלא היה מי שיסביר לו לקראת מה הוא הולך. אינסטינקט הישרדותי דחף אותי להשיל מעליי כמעט באחת לא רק כמה קילוגרמים טובים (תודה לך חומוס מקולקל שאכלתי בשבוע שמירות … המשך קריאת הפוסט יום גיוס

התחלה של…

גלגלי המזוודה חרצו בדוחק שני תלמים בין שערות השטיח הקשויות. אחד הגלגלים איים להינתק מהחישור ולצאת לחופשי. המסע הגיע אל סופו כשהם נעצרו מול דלת שהמספר 513 היה טבוע עליה באותיות זהב שזוהרו הועם."איפה המפתח?" היא שאלה."את יודעת שהוא אצלי."רצועת התיק הכבד החליקה מעל כתפו כשניסה לשלוח יד לתוך כיסו."לא אמרתי לך שעדיף להביא טרולי? … המשך קריאת הפוסט התחלה של…

האסיר ת'

אני מסתכל בפנים העגלגלות, הדובשניות. עיניים בורקות מעט, חיוך נבוך, שיער מסורק הצידה בקפידה. אם יש במילון ערך של תמימות נעורים, התמונה הזאת יכולה להתנוסס שם בגאון.חיפאי. למד בריאלי. לפי הרזומה, היה עילוי במחשבים. עבד בחברות היי-טק עוד לפני שהתגייס. האבא דוקטור, ככל הנראה במקצוע הנדסי, ועובד ברפא"ל. המוח מיד מעלה תמונות של משפחה "חנונית", … המשך קריאת הפוסט האסיר ת'