מכיוון שזאת הולכת להיות השנה השלישית שלי ברציפות בתיאטרונטו, החלטתי הפעם לקחת תחת חסותי בחור צעיר, פרח משחק חסר ניסיון בשם יואב בר-לב, ולתת לו לטעום קצת את טעמה של הבמה. אנשים בסביבתי הרימו גבה: ״עם כל הכבוד לאלטרואיזם ולרצון לתת סיכוי לשחקן בתחילת דרכו, לא כדאי לקחת מישהו מנוסה שידע להוציא את המקסימום מהטקסט? … המשך קריאת הפוסט פעם שלישית שפיץ פלייר
האדם שבגולאש ינצח
ישראל בעוד כמה חודשים. מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון. ראש הממשלה: אזרחים יקרים, אני עומד כאן הערב כשלצידי שר הביטחון, כדי להרגיע אתכם: הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי לא תפגע כהוא זה בביטחונה של מדינת ישראל. התקשורת הישראלית ממשיכה לזרוע פאניקה חסרת בסיס ומספרת לכם שמעכשיו לא יהיו יותר טילי יירוט של כיפת ברזל … המשך קריאת הפוסט האדם שבגולאש ינצח
ספרנית ושמה תשוקה
אין כמו קצת אסקפיזם טהור כדי לברוח מהצרות הפוליטיות והחברתיות המתרגשות עלינו, ולכן זה בדיוק הזמן לעוד פרק בכיכובה של שרה, הספרנית הכי חרמנית בחיפה והקריות [כאן הפרק הראשון, "מזמוטים"]. שם הפרק: ״ספרנית ושמה תשוקה״. היה זה עוד יום שלישי שגרתי בספרייה. מזה זמן מה שרה שמה לב שרק ביום הזה היא מבחינה ביתר שאת … המשך קריאת הפוסט ספרנית ושמה תשוקה
43
מתוך 43 שנות חיים, אני חי עם אותה בת זוג 18 שנה, גר באותה דירה 10 שנים, ועובד באותה עבודה 8 שנים. אפשר לומר שאני אדם שלא אוהב שינויים. עבור אדם חרדתי – בטח ובטח בתקופה שמלווה במשברים אקלימיים, פוליטיים וחברתיים – הדברים הקבועים בחייו הם עוגנים בסופה סועה. האתגר הוא לא לאפשר לסערות הפנימיות … המשך קריאת הפוסט 43
שלוש הערות קצרות (יחסית) על טלוויזיה:
1. בכל ערב בני הבכור ואני רואים פרק ב״מדרסה״. מעבר לכך שזה כורח השעה ואקט של התנגדות תרבותית, זו סדרה שמדלגת מעל משוכת המוסרנות והדידקטיות שהייתה יכולה בקלות להיתקל בה. בכל זאת, זו סדרה על תלמידים יהודים וערבים הלומדים יחד באותו בית הספר. כל זה מתאפשר בזכות השילוב בין הכתיבה של סייד קשוע לבימוי של … המשך קריאת הפוסט שלוש הערות קצרות (יחסית) על טלוויזיה:
ישראל השנייה
שיחה בין אשת מכירות ללקוח שעבר למדינה מתחרה: ישראל השנייה.
כמה מחשבות על הוויה, זמן וטכנולוגיה
מזה שלוש שנים אני עובד מהבית במקום לנסוע ברכבת למשרד. בשבוע שעבר הייתה לי פגישה בתל אביב, והלכתי לתחנת האוטובוס בדיוק באותה השעה שבה הייתי הולך מדי יום. בעודי מחכה לחצות את הכביש במעבר החצייה, ראיתי אותה. זאת האישה שהייתה עומדת מולי בוקר בוקר במשך שנים ומחכה שהרמזור יתחלף לירוק. זה היה כאילו עורך סיפור … המשך קריאת הפוסט כמה מחשבות על הוויה, זמן וטכנולוגיה
מזמוטים
שנים של ניסיונות להתפרנס מכתיבה, ובסוף מתברר שאני בכלל בז׳אנר הלא נכון. אי לכך ובהתאם לזאת, אני מכריז בזאת על הקמת הוצאה לאור חדשה בישראל: הוצאת ״מזמוטים״. הייחוד שלנו: ספרות אירוטית עם נגיעות (pun intended) של ספרות קלאסית. הספר הראשון שנוציא לאור הוא הכרך הפותח בסדרת ״שרה הספרנית״. שמו: ״בוא תיגע לי בזמיר״.הנה קטע לדוגמה:כשנכנס … המשך קריאת הפוסט מזמוטים
ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע
באחד הרגעים בהצגה ״קֶצֶר״ מתאר סופר הילדים דדו (מולי שולמן) כיצד בילדותו לא הייתה מודעות לספקטרום האוטיסטי. יכולת להיות או מעופף, או אסטרונאוט, או טמבל. זהו. שלא לדבר על זה שלא ניתנה שום עזרה מקצועית, לא משנה תחת איזו הגדרה נפלת. אבל היום אנחנו בזמנים אחרים, ולפחות בכל הקשור לאבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי והצעת … המשך קריאת הפוסט ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע
נהג מונית, 2022
צפיתי לאחרונה בנטפליקס בסרט ״נהג מונית״, כעשרים שנה אחרי הצפייה הראשונה. מה אני אגיד לכם? זה עדיין סרט עוצמתי, עם הופעה מחשמלת של רוברט דה נירו. סקורסזה, יחד עם התסריטאי פול שרדר, הצליח לחשוף זרמים תת-קרקעיים בחברה האמריקאית של שנות השבעים. הגזענות, האלימות, הפוליטיקאים המנותקים, יוצאי הצבא הפגועים נפשית, החיפוש אחר דמות אב שתעשה סדר … המשך קריאת הפוסט נהג מונית, 2022