נקמה

לקוח במסעדה יושב לבדו לשולחן. הוא מביט סביבו חסר סבלנות. לפתע הוא צד בעינו את אחד המלצרים. הלקוח מסמן לו בידו. המלצר ניגש אליו.

מלצר: כן, אדוני.

לקוח: אני מחכה למנה שלי כבר המון זמן.

מלצר: קודם כל אני מתנצל. אני כבר בודק מדוע היא מתעכבת. אם תוכל רק להזכיר לי בבקשה מה הזמנת.

לקוח: נקמה.

מלצר: נקמה, בחירה מצוינת. אגש לבדוק.

המלצר הולך הצידה ונעמד מול הקיר. הוא מחכה שם מספר שניות וחוזר ללקוח, שעקב אחריו כל הזמן.

מלצר: אוקיי, דיברתי עם השף…

לקוח: מה שף?

מלצר: השף של המסעדה.

לקוח: אני יודע מה זה שף, אבל אתה פשוט עמדת מול הקיר.

מלצר: סליחה?

לקוח: לא דיברת עם אף אחד. אתה חושב שאני דביל?

מלצר: חלילה!

לקוח: וזה לא שיש לך איזו אוזנייה באוזן שאתה מדבר איתו.

מלצר: (שולח יד מוכנית לכיוון האוזן) אני באמת דיברתי איתו.

לקוח: כן? אז מה הוא אמר?

מלצר: הוא ביקש לוודא שאתה יודע שהנקמה מוגשת קרה.

לקוח: אה, כן?

מלצר: הוא אמר שיש לקוחות שלא מודעים לתהליך ההכנה, אז כדאי להסביר להם.

לקוח: טוב. אתה מוכן ללכת לברר מה קורה עם המנה?

מלצר: הנקמה שלנו מיוצרת מחומרי גלם איכותיים, בתהליך הבשלה והתססה אורגני…

לקוח: הבנתי. עכשיו…

מלצר: ואחרי שהיא מוכנה אנחנו נותנים לה להתקרר בצורה טבעית, לא עם כל מיני מאווררים ומקררים…

לקוח: די עם זה! מה אתה עושה ממני, דביל?!

מלצר: חס ושלום!

לקוח: חוץ מזה, זאת לא הפעם הראשונה שאני מזמין נקמה.

מלצר: אם כך אתה ודאי יודע…

לקוח: הייתי פה לפני ארבעה חודשים וידעתם להגיד לי בדיוק, אבל בדיוק, מתי הנקמה מגיעה!

מלצר: … שנקמה עושים באהבה או לא עושים בכלל.

לקוח: אני מזכיר לך שיש באזור לפחות עוד שלושה מקומות שמבטיחים נקמה לא פחות איכותית משלכם. אני לא לקוח שבוי!

מלצר: חלילה שבוי.

לקוח: אז עכשיו אתה תלך ותביא לפה את השף בכבודו ובעצמו, כי כבר שבועיים לא הכנסתי כלום לפה.

מלצר: אני אוציא לך בינתיים כטב״ם הבית, על חשבוננו.

לקוח: שום כטב״ם! אני מכיר את הטריקים שלכם. רוצים שאהיה מפוצץ כדי שלא יהיה לי מקום לנקמה העיקרית.

מלצר: בסדר, אדוני, אני מבין. אגש לקרוא לשף.

לקוח: תודה.

המלצר נעלם מאחורי הדלתות המתנפנפות המובילות למטבח. אחרי כמה שניות הוא חוזר עם עוגת יום הולדת ועליה זיקוקים, תוך שהוא שר ״Happy vengeance to you, הטילים ינחתו, אם נרעד ונבכה עד הבוקר״. הלקוח מזדקף בכיסאו, משוכנע שזה מיועד עבורו. המלצר עובר על פניו ומגיש את העוגה לשולחן אחר. כשהוא בדרכו חזרה למטבח, הלקוח קורא לו.

לקוח: סליחה, מה עם הנקמה שלי? (המלצר נכנס למטבח) הלו, הנקמה, הלו!

דלתות המטבח לא מפסיקות להתנפנף. הלקוח מביט ומחכה שמישהו יצא משם. הסוף.