טוררררררררנדו

1. ״בחברה תחרותית הפרסומת עשתה את השירות החברתי לאפשר לקונה התמצאות בשוק; היא הקלה על הבחירה ועזרה לספק האלמוני המוצלח יותר למכור את סחורתו… כיום, כאשר השוק החופשי קרב אל קצו, מתבצר בה שלטון השיטה. היא מחזקת את הכבלים המרתקים את הצרכנים אל התאגידים הגדולים. רק מי שמסוגל לשלם דרך קבע את דמי הפרסומת העצומים, שגובות סוכנויות הפרסום, דהיינו – מי שכבר "שייך" או מצורף על יסוד החלטת ההון הבנקאי והתעשייתי, רגליו רשאיות לדרוך כמוכר על קרקע השוק הכוזב… בזמן מלחמה ממשיכים בפרסומת לסחורות, שאי אפשר לספקן עוד, רק לשם הצגת עוצמתה של התעשייה… היות וכל מוצר נאלץ, תחת אילוץ השיטה, להשתמש בפרסומת, היא חלחלה לעגה – ל"סגנון" – של תעשיית התרבות״. (מתוך ״תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים״, אדורנו והורקהיימר, 1947).

2. על פניו, בדברים שאמר הבעלים של טורנדו לתכנית הצינור יש משהו מרענן: בעידן בו האמת היא שכיב מרע, שגופה מחולל מדי שעה על ידי בעלי עניין ותיאוריות קונספירציה, מתגלה כי מאחורי החזות הנעימה של נעמי לבוב מסתתר בעצם תגרן מהשוק, אחד שלא יבחל בקללות וגידופים אם תאמר לו שהסחורה אצל המתחרים טובה או זולה יותר (״לך תקנה מזגן בעזה, יא קפלניסט, לך!״). ועדיין, האם מישהו יודע במה שונה מזגן של טורנדו ממותג סיני זול? מה מיוחד בטכנולוגיה שלו? האם שמעתם התחייבות לגבי שירות הלקוחות של החברה, מעבר לגבב שלא אומר כלום באתר שלהם? (״מה זאת אומרת כל הטכנאים בעזה? זה נשמע לכם הגיוני?!״). מעבר לשביעות הרצון העצמית (״נשבע לך, אם היה לי טורנדו, הייתי תולש אותו מהקיר״), האמת עדיין מועלמת בשיטה הישנה והטובה. גם אם לוחצים ״דלג על הפרסומת״.

3. רעיון לשעשועון טלוויזיוני שישודר בערוץ 13: המנחה (״דיברנו כבר עם הסוכנת של שרון גל. יש התעניינות. אם לא הוא, אז יש את שי גולדן״) עומד במרכז, מימינו ומשמאלו המתמודדים. העוזרת של המנחה (״יש את ההיא של החיקויים המצחיקים עם ה-80K מהטיקטוק או את הזאתי עם 120K מהאינסטגרם, אבל היא יותר בקטע של הפרשות חלה״) תלחץ על כפתור שיגריל בין הנושאים השונים. אחרי כמה שניות מורטות עצבים – כך לפחות יאמר המנחה, גל או שי – יעלה הדימוי הראשון, שייוצג באמצעות תמונה שנוצרה ב-AI (״הנושא שלנו הוא… בננה!״). או אז יהיה על המתמודדים לשלוף כמה שיותר אסוציאציות שקשורות אליו (״קוף, קפלניסט, מטומטם, בוגד, ביביסט, דיפ סטייט, בוט, סמולן, מניאק, מרוקאי סכין, סכין בגב, עונש מוות, הגירה מרצון, חפים מפשע, ילדים מתים, חטופים רעבים, רקוב, דבש). מי שיפלוט פחות אסוציאציות בשלושים שניות יוכרז כמפסיד, והמנחה (״מה אתם אומרים על שי גולדשטיין?״) יציין שהפרס הראשון בתכנית, טיסה מעל קו המשווה וקפיצה פתאומית ללא מצנח, בחסות טורררררררררררנדו.