[גבר מחייג בטלפון]
פקידה: הלו?
גבר: שלום… הגעתי לצה״ל?
פקידה: כן.
גבר: רציתי לבדוק אם קיבלתם את המייל ששלחתי.
פקידה: מייל?
גבר: כן, שלחתי לכם מייל לפני כמה ימים, ולא חזרתם אליי.
פקידה: איזה מייל?
גבר: מה שכתוב באתר. שנייה… (בודק בטלפון) service@idf.il
פקידה: לא מכירה.
גבר: לא מכירה את הכתובת?
פקידה: לא מכירה מייל.
גבר: אוקיי. את יכולה אולי לשאול שם מישהו?
פקידה: (קוראת הצידה) יוני, שומע רגע? יש פה מישהו שאמר ששלח משהו למייל. אתה מכיר דבר כזה? (שהייה. לגבר) לאן שלחת עוד פעם?
גבר: service@idf.il. זה אשכרה המייל שמופיע לכם באתר. אתר את מכירה?
פקידה: שנייה… (הצידה) סרוויס משהו… (שהייה. לגבר) לא, זה כבר לא עובד.
גבר: אז למה זה מופיע לכם באתר?
פקידה: מי שהיה אחראי על זה השתחרר.
גבר: נו, והוא היחיד שיודע להיכנס למייל?
פקידה: הוא השתחרר ב-2007.
גבר: הבנתי… אז איך אני יכול לשלוח לכם תמונות?
פקידה: תמונות של מה?
גבר: של האסלה אצלי בבית.
פקידה: מה?
גבר: אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל אני בטוח שאחרי שתראי את התמונות תביני.
פקידה: תרשום מספר ווטסאפ.
גבר: רושם.
פקידה: 7777777. שבע פעמים שבע.
גבר: זה המספר? שבע פעמים שבע?
פקידה: כן.
גבר: זה מספר אמיתי בכלל?
פקידה: זה הווטסאפ של צה״ל. אתה רוצה לשלוח או לא?
גבר: שולח, שולח… (שהייה) תראי שקיבלת.
פקידה: שנייה (קוראת הצידה) נויה, הטלפון של הווטסאפים אצלך? תביאי רגע, חמודה… יא אללה, כמה דיק פיקס. כולם מלש״בים? תכתבי להם שביטלו את הבדיקת אשכים (צוחקת).
גבר: הגיע?
פקידה: רגע, בודקת… שלך זה עם האסלה?
גבר: כן.
פקידה: הגיע.
גבר: יופי. את רואה את הכתמים על הרצפה?
פקידה: מה, שלוליות כאלה?
גבר: כן, שלוליות!
פקידה: מה איתן?
גבר: זה פיפי.
פקידה: איכס… מה אתה, סוטה? שלח דיק פיק כמו כולם.
גבר: לא, זה לא שלי הפיפי! זה של הבנים שלי!
פקידה: תקשיב, אני מנתקת.
גבר: לא לא, חכי רגע! שלחתי את זה רק כדי להראות לכם שהבנים שלי לא יודעים לפגוע במטרה! אסור שיהיה להם פרופיל קרבי!
פקידה: מה, בגלל הפיפי?
גבר: טיפה אחת לא נכנסת פנימה. אחת!
פקידה: בני כמה הם?
גבר: 15 ו-12, אבל…
פקידה: הם בכלל לא מלש״בים עדיין. תתקשר עוד שנה.
גבר: ומה את חושבת שיקרה בעוד שנה? הם יתחילו לפגוע בול? זה רק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע עם הזמן. את יכולה לדמיין מה הם יעשו בשדה הקרב? המחבל יעמוד עשרים סנטימטר מהם, והם ירססו את כל הפלוגה. זו סכנת נפשות, ויפה שעה אחת של פרופיל 64 קודם!
פקידה: תקשיב, אדון, אני גדלתי בבית עם שלושה אחים. הייתי נכנסת לשירותים עם סנפירים. והיום, בעזרת השם, שלושתם בשייטת.
גבר: בטח שהם בשייטת, הם יכולים להשתין בים! אצל הבנים שלי זה לא יעבוד. הם מתפדחים מזה.
פקידה: אני בטוחה שיש עוד תפקידים משמעותיים שהם יכולים לעשות.
גבר: המקסימום שהם יכולים להיות זה מש״קי ממטרות, וגם אז הממטרות ישפריצו על כל המסביב והחיילים יצטרכו לרוץ בשנייה וחצי שהממטרה אשכרה משקה את הדשא.
פקידה: לא יודעת מה להגיד לך. אולי עד אז כבר לא יצטרכו צבא.
גבר: יש יותר סיכוי שהרצפה באמבטיה תהיה יבשה למשך יותר מחמש דקות.
פקידה: לא הבנתי.
גבר: לא משנה. אז לשלוח שוב עוד שנה, את אומרת?
פקידה: כן. אני כבר לא אהיה פה, אבל שיהיה בהצלחה.
גבר: בהצלחה לכולנו. אני הולך לנגב את הרצפה.
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 
רעיון מעניין…