פנים. בית קפה טיפוסי - יום נכנסים שני פקחים בעלי ארשת פנים רצינית. אחד מהם גוץ בעל שיער דליל המשוח לאחור בג'ל, השני גבוה וכרסתן. הם לבושים באלגנטיות שלומפרית: מכנסי בד מקומטים, חולצה מכופתרת קצרת שרוולים (למגודל יש עיגולי זיעה בבית השחי) ועדשות שחורות המורכבות על משקפי הראייה. הגוץ קורא בדקדקנות את התפריט ומאזין ברוב קשב למוזיקה המושמעת (בדיוק מנוגן … המשך קריאת הפוסט גברים בשכול

"היו לו רגעים כאלה שלא ידעת אם הוא הולך להתייחס אליך כמו אל הבן שלו, או להיכנס בך ממש חזק, רק כי אתה לא ברמה שלו. אני זוכר פעם אחת שהוא קרא לי אליו לחדר, ונכנסתי ממש בדחילו ורחימו. איך שאני נכנס אני רואה שהוא הוריד נעליים, וישר אני נזכר בחבר הזה שלי שחטף ממנו … המשך קריאת הפוסט איש גדול היה

פנים. אולפן טלוויזיה - יום מנחת תוכנית הבוקר, ששדיה עולים על גדותיהם מרוב סיליקון, מראיינת ניצול שואה קשיש. מנחה (פונה למצלמה): תודה שחזרתם אלינו. כפי שהבטחתי, לרגל יום השואה אנחנו מארחים את נחום רוגל, ניצול שאיבד את כל משפחתו בגרמניה. נחום: בפולין. מנחה (מציצה בכרטיסייה): בפולין. ספר לי, מנחם, איך איבדת את כל משפחתך? במשרפות? … המשך קריאת הפוסט ונעבור למשרפות

פנים. חדר רופא בקליניקה לניתוחים פלסטיים - יום אווה כהן, 46, נכנסת לחדרו של ד"ר שטיין, גם הוא באמצע שנות ה-40 לחייו. אווה מטופחת עד גבול האבסורד: לבושה קוקטי וסר טעם, וניכר כי עברה כ-300 ניתוחים פלסטיים בחייה. ד"ר שטיין מביט בניירת שלפניו ואינו טורח להרים את ראשו הקירח. אווה מתיישבת מולו ומשכלת את רגליה … המשך קריאת הפוסט דיאלוגים מהוואגינה

"יאללה, קום" אתם פוקחים את העיניים. הלומי שינה, אינכם מבינים היכן אתם נמצאים. טרטור עמום נשמע ברקע, טרטור שהמונוטוניות שלו הבקיעה את דרכה גם לחלומכם, שם הוא לבש צורה של ביט רפטטיבי במכונית שחלונותיה סגורים. לוקח לכם כמה שניות למחות את זכר החלום ולהחליף אותו בזיכרון אחר: אתם במילואים, בתעסוקה מבצעית בדרום הר חברון. הטרטור … המשך קריאת הפוסט פוסטיג וששת