צוללת לכל ילד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חשף היום את תכנית הדגל של ממשלתו, "צוללת לכל ילד". הוא פתח את הקמפיין בביקור בגן ילדים, שם העניק לכל ילד מפתח לצוללת האישית שלו ואמר: "תדע כל אם עבריה שלבן שלה יש יכולת מכה שנייה". מערכת החינוך הישראלית ספגה בשנים האחרונות קיתונות של ביקורת על ההידרדרות המתמשכת בציוני המיצ"ב ועל … המשך קריאת הפוסט צוללת לכל ילד

כוח צביקה – הסיפור האמיתי

אני תמיד ידעתי שצביקה משקר. איך? כי הוא תמיד היה שקרן, מאז שהיה ילד כאפות, זה למה. אני זוכר שלמדנו ביחד ביסודי ויום אחד, כשהיינו בכיתה ב', הוא נכנס לכיתה עם חזה כזה מנופח מגאווה ואמר: "דפקתי מכות לרפי בלולו". עכשיו תבין, רפי בלולו, שלמד בכיתה המקבילה, היו לו כתפיים כל כך רחבות שכדי לעבור … המשך קריאת הפוסט כוח צביקה – הסיפור האמיתי

תינוק בלתי נלאה

לאחר שזוג הורים העניק לבנם את השם המחייב אלאור, על שם החייל היורה מחברון, היה זה עניין של זמן עד שיגיע תורו של שמעון פרס. הורים טריים מהיישוב גינותיים בשרון העניקו לבנם הבכור את שמו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. "לפי הגזים שיש לו, הוא בהחלט הקים כור אטומי", סיפרו בגאווה זכה בפרס: האהבה … המשך קריאת הפוסט תינוק בלתי נלאה

תותח של פריכיות, או: כיצד פגשתי את ראש הממשלה בסופר

גם אני פגשתי את ראש הממשלה. כן, כן, מה שאתם שומעים. פגשתי אותו בסופר. מה זאת אומרת איזה סופר? זה שעושים בו קניות. מה שקרה זה שהלכתי כמו כל שבוע להסתכל מהופנט על הרוסייה הזאת שמכינה פריכיות דקות בתוך מכונה כזאת שיורה אותם כמו תותח בתוך כלוב, אבל היא לא הייתה שם. במקום זה עמד … המשך קריאת הפוסט תותח של פריכיות, או: כיצד פגשתי את ראש הממשלה בסופר

ראש ממשלת גללים

סלון כל-ישראלי ממוצע. ארבעת בני המשפחה: אב, אם, ילדה בת 10 וילד בן 6 עומדים בשורה במרכז. ילדה: אבל אבא, אני חייבת לשירותים. אב: לא עכשיו! ילדה: אבל יש לי קקי. אב: הוא תיכף מגיע! ילדה: כמעט יוצא לי. אם: (בעצבים) אבל מה אמרנו לך, אה? ילדה: (בדמעות) לא ידעתי שהוא כבר… אם: מה לא … המשך קריאת הפוסט ראש ממשלת גללים

תנו לחלל לנצח (או: פרשת אמץ חלל)

היו אלה ימים תזזיתיים של סוף האביב. רוחות שרביות התחלפו בממטרים מרובבים שהותירו על חלונות בית הספר פסים אפורים ומאובקים. מרים, המחנכת והמורה לאזרחות, נכנסה לכיתה ט' 3, אוחזת בידה מעטפה גדולה בצבע חום שעליה רשום באותיות שחורות וגדולות השם יפה פיטוסי. "בוקר בוקר", היא פתחה כהרגלה, בעליזות דוקרנית, את שיעור האזרחות. "אני שמחה לבשר … המשך קריאת הפוסט תנו לחלל לנצח (או: פרשת אמץ חלל)

נכים

פנים. חדר חקירות - יום צעיר לבוש מדים של שוטר מג"ב יושב ליד השולחן, שלווה סטואית נסוכה על פניו. החוקר יושב מולו, מביט בו בדריכות, ואז פונה אליו בתקיפות. חוקר: (צועק) נכה על כיסא גלגלים! העפת נכה על כיסא גלגלים! איזה מין חייל אתה?! מג"בניק: (רגוע) שוטר. אני שוטר. פאוזה. החוקר מעכל את הבשורה. חוקר: … המשך קריאת הפוסט נכים

הייתי המחבל מדיזנגוף

אתם יודעים מי אני? אני המחבל מדיזנגוף. מה זאת אומרת איזה מחבל מדיזנגוף? כמה מחבלים מדיזנגוף כבר יש שנשארו בחיים? נו, אני ההוא עם השם שכולם צחקו עליו. כאילו שאיזה משה כהן גנרי עדיף. מי יזכור את משה כהן מחולון עוד עשר שנים, אה? משה כהן יש כמו זבל. אתה יכול להיות משה כהן רוצח … המשך קריאת הפוסט הייתי המחבל מדיזנגוף

הולכים אחורה (מונולוג)

אנחנו הישראלים אוהבים להתלונן. מתלוננים על המצב הביטחוני, על יוקר המחיה, על חמותנו שחופרת לנו בשכל. על הכל אנחנו יודעים להתלונן. אבל אני לא כזה. אני לא אוהב להתלונן. הנה תראה עכשיו למשל איך אנשים אוהבים להתלונן על זה שהערבים דוקרים אותם על ימין ועל שמאל, ובגלל זה הם צריכים ללכת כל הזמן עם הראש … המשך קריאת הפוסט הולכים אחורה (מונולוג)

בדרך לכוכבים

"לפני כמה ימים חטפתי וירוס בקיבה אז כדי להתמודד עם השלשולים לקחתי כמות של קלבטן שיכולה לגרום לעצירות בכל אפריקה, כולל המדינות בהן אם אתה שותה מהמים אתה מת במקום מאבולה ואיידס, ובאמת יום למחרת נסתתמו המעיים בצורה כזאת שגם D9 צה"לי עם נהג שלובש חולצה של כהנא חי מתחת למדים לא יכול לפתוח אותה, … המשך קריאת הפוסט בדרך לכוכבים