גוזל פצוע זקן מביט מחלון גוסס לאטו

יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם מַחְשַׁבְתֵּךְמְעֻרְפֶּלֶתעוֹמֶמֶתמִתְ פַּזֶּ רֶ תרַק רָצוֹן אֶחָד מְנַקֵּר בְּךָלְהִבָּלַע בָּעַרְפִלִּיםלְהֵעָלֵם בֵּין דִּמְדּוּמִיםלְהִתְנַפֵּץ לִ רְ סִ י סִ י םאֵין גּוּףוְאֵין מִלִּיםרַק תְּהוֹם מַחְשַׁכִּים....הֵרָגַעעָצוּם אֶת עֵינֶיךָקְחִי נְשִׁימָה עֲמֻקָּההַחֲלָקִים יֵאָסְפוּשֶׁבֶר שֶׁבֶרעַד הַהִתְנַפְּצוּת הַבָּאָה

איש גדל גוף נוסע ברכבת פולט בשנתו נהמה קורעת לב כמו קינה של הר בכי ענקמוני על ציפורים נדירות שקבעו בו פעם את קניהן ונכחדו