במחצית הראשונה של שנות ה–70 במאה הקודמת נקלע תיאטרון החאן לסערה ציבורית סביב ההצגה "עיר אחת". המחזה הדוקומנטרי, שהתבסס על ראיונות שערכו העיתונאים דן מרגלית ומתי גולן עם תושבי ירושלים ממגוון שכונות ומגזרים, הציג פנים מאוד לא מחמיאות של העיר (הלא מכבר מאוחדת). חלק מהקהל, שלא אהב את מה שהשתקף מן הבמה, פוצץ את הצגת … המשך קריאת הפוסט הצגה של סולידריות

״סטניסלבסקי גורס שיש שני סוגים של מחזות. יש מחזות שאתה יוצא מהם ואומר לעצמך, ׳בחיי, אני פשוט, מעולם לא, אלוהים, אני רוצה, עכשיו אני מבין! איזו יצירת מופת! בואו נלך לשתות קפה,׳ ועד שאתה מגיע הביתה אתה כבר לא זוכר את שם המחזה, לא מסוגל לזכור על מה הוא היה. וישנם מחזות – וספרים ושירים … המשך קריאת הפוסט על ההצגה "שורה: מלאכת זיהוי חיים"

"סֶמְיוֹטִיקָה הִיא תּוֹרַת הַסִּימָנִים תּוֹרַת הַסִּימָנִים הִיא תּוֹרַת הַצַּלָּקוֹת תּוֹרַת הַצַּלָּקוֹת הִיא מַעֲרֶכֶת פְּצָעִים שֶׁלא הִגְלִידוּ יָפֶה פֶּצַע שֶׁהִגְלִיד מָשׁוּל לְשָׁקוּף מִי יָכוֹל לְדַבֵּר בִּשְפַת הַשְּׁקִיפֻיּוֹת מִי יָכוֹל לִכְתֹּב בִּזְכוּכִית אֲפִלּוּ שֶׁאָבִיהוּ זַגָּג שֶׁלֹא לְדַבֵּר עָל סֶמְיוֹטִיקָן" (רחל חלפי) פעם, בעידן הפרה-היסטורי של לפני ה-7 באוקטובר, תרגמתי מחזה בשם ״מחילת הארנב״. הוא מצא חן בעיניי … המשך קריאת הפוסט במורד מחילת הארנב