פנים. מערכת מקומון – יום ישיבת מערכת ב"נשר בגשר", המקומון של העיר גשר. על הקיר תלויים שערי עיתונים ששינו עולמות עם הכותרות האלמותיות "חשיפה לצפון", "חשיפה לצפון 2" ו"חשיפה לצפון 3 – נקמת הסייעת בגן של טובה". העורך הראשי יושב מאחורי השולחן. מולו יושבים בחצי עיגול הכתבים. עורך: (צועק) העיתון האחרון שלנו היה על הפנים. זוועה! … המשך קריאת הפוסט נשר בגשר

פנים. דירת אבלים - ערב אל הבית נכנס עיתונאי. אנחנו מזהים אותו לפי מכשיר ההקלטה והפנקס והעט שבידו. תמונה גדולה של המנוח מונחת על כורסה לצד היושבים שבעה. פניהם נפולות. שתיקה שוררת בחדר. העיתונאי ניגש אל מי שנראה כמו האב, פניו עטויי זיפים. עיתונאי: שלום, שלא תדעו עוד צער. הוא לוחץ את ידו של הגבר, … המשך קריאת הפוסט אחרי מות

פנים, לובי מכון להכוונת פנסיונרים - יום  שושי, פנסיונרית בת 60 וקצת, ניגשת אל דוכן הקבלה, שם יושבת פקידה צעירה, יפה וחייכנית. שושי: בוקר טוב. כאן זה הכנס להכוונת פנסיונרים משוחררים? פקידה: בוקר אור. כאן זה הכנס, אבל אנחנו מעדיפים לקרוא לו "כנס צעירים חסרי מנוח ועבודה ו/או זיקפה". הפקידה מצביעה על השלט שמעליה, עליו כתוב הסלוגן … המשך קריאת הפוסט הכוונה

מוח: בא לי. גוף: לא עכשיו. מוח: אבל בא לי. גוף: מחר. מוח: אבל זה גם מה שאמרת אתמול. גוף: כי אתמול חשבתי שהיום יהיה לי כוח, אבל אין לי. בעזרת השם מחר יהיה. מוח: השם לא מרשה לשפוך זרע לבטלה, אז אני לא ממש בונה עליו. אולי תשים לנו איזה סרט, זה יכול לעזור. … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #4: סקס

מאמא נור: מאמות יקרות, הנסיכה שלי חיים שלי עיניים שלי כליות שלי קרנית שלי כיס מרה שלי ראשל תחגוג בחודש הבא יום הולדת 5, ואני מחפשת לעשות לה משהו מיוחד ליום הולדת, משהו שהיא תזכור לכל החיים, או לפחות עד גיל 6. מאמא עדן: קודם כל, מזל טוב לראשל החמודה. זאת ההיא ששמת תמונה שלה … המשך קריאת הפוסט מאמאזון דאעש #2: יום הולדת

גוף: יאללה. מוח: מה יאללה? גוף: בוא נחזור לעשות כושר. מוח: נחזור? למה מתי התחלנו? גוף: התחלנו, בטח שהתחלנו, אבל זה היה מזמן. הפעם האחרונה שהרמתי משקולת הייתה לפני שמונה שנים. מוח: אחי, יש חוק ההתיישנות על הדברים האלה. אם עברו יותר משבע שנים מאז הפעם האחרונה, זה כאילו אף פעם לא עשית משהו. זה … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #3: כושר

פנים. סלון. ערב גוף: אוף, אני רעב. מוח: מה רעב?! סיימת ארוחת ערב ענקית לפני רבע שעה. גוף: כן, אבל אני רעב. מוח: אין מצב. זה בטח מעייפות. גוף: לא אכפת לי עייפות לא עייפות. אני רעב. מוח: תקשיב, אכלת עכשיו חביתה, לחם, גבינה צהובה, גבינה לבנה, נקניק, פשטידה, מרק ופרוסת פיצה. זה יותר מהזחל … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #2: רעב

מאמא 1: מאמות, אני לא יודעת כבר מה לעשות. הקטן שלי כבר בן 5, והוא עדיין לא גמול. מאמא 2: יוווו, את רצינית???? מאמא 1: כן. בא לי לבכות. אני כבר אובדת עצות. מאמא 3: רגע, ניסית להראות לו סרטים? אצל האמצעי שלי זה עבד כמו קסם. אני ובעלי לקחנו חופש מהעבודה, והראינו לו כל … המשך קריאת הפוסט מאמאזון דאעש #1: גמילה

פנים. סלון – ערב מוח: יאללה, גוף, לך לשטוף ידיים. גוף: תהרוג אותי וזהו. מוח: מה? גוף: אמרתי, תהרוג אותי וזהו. מוח: לא הבנתי, על מה הדרמה עכשיו? גוף: לא דרמה, איזה דרמה! רק תסתכל על החתך יובש הזה באגודל, זה נראה לך כמו משהו שיכול לסבול עוד שטיפת ידיים? מוח: נו, מה לעשות, היית … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #1: עור יבש