סטטיק היקר שלום, קראתי במדור רינונים כלשהו כי עזבת את ביתך, הקן שאך זה מקרוב הקמת עם בת זוגך. ראשית, דע כי אני מבין ללבך. גם אני, בימי בחרותי, חשתי את כובד משקלו של העולם על כתפיי בצורה לא פרופורציונלית. לא אכחד, אומנם לא זכיתי ולו בקמצוץ ממנת התהילה והממון שנפלה בחלקך, והבגידה היחידה ששמי … המשך קריאת הפוסט מכתב לסטטיק
החזיר הספרותי
זה היה אחד מהימים האלה בהם הפעילות העיקרית שלי התמצתה בנסיעה לספרייה. יש גם ימים כאלה, חסרי ייחוד או תכונה. מרבית הימים, בעצם, הם כאלה. אלא שלפעמים דווקא באותם ימים הלעוסים כמו מסטיק שפג טעמו מזמן, קורה משהו לא ייאמן. משהו מופלא. משהו שגורם לנו לפקפק בכל מה שאנחנו מאמינים בו. זה קרה כשחזרתי מהספרייה. … המשך קריאת הפוסט החזיר הספרותי
אבדות ומציאות
מחלקת אבדות ומציאות בפארק המים שפיים. מאחורי הדלפק עומד גבר כבן 50. נכנסת אישה כבת 30, לחוצה מאוד. אישה: אני מחפשת את הבן שלי. גבר: (בלאות מסוימת) שם? אישה: שלי? גבר: של הילד. אישה: ירין. גבר: גיל? אישה: ארבע וחצי. גבר: צבע? אישה: לא יודעת, הוא כזה... שחום קצת. גבר: התכוונתי לבגד ים. מה הצבע … המשך קריאת הפוסט אבדות ומציאות
מחזאי בבית האח הגדול
כן, כולנו אנשים עילאיים ומתנשאים שלא צופים בריאליטי, לא כל שכן ב"האח הגדול", אולי פסגת (או תהום) הז'אנר, אבל בכל זאת אני חייב לפרגן למחזאי הראשון שחצה את סף הבית המדובר. עכשיו, כשכולם סוף כל סוף יכירו באמנות כתיבת המחזות, אוכל ללכת ברחוב בראש מורם ולומר לכל מי שייקרה בדרכי "אני מחזאי. כן, כמו ההוא … המשך קריאת הפוסט מחזאי בבית האח הגדול
"המלון", זוכת התיאטרונטו 2022, מגיעה לתיאטרון יפו
"המלון", זוכת התיאטרונטו 2022", מגיעה לתיאטרון יפו. היכנסו לפרטים נוספים.
המלון – זוכת התיאטרונטו 2022
על תהליך היצירה של "המלון" - ההצגה הזוכה בתיאטרונטו 2022
דרישת שלום מהסנטוריום (או: יומן קורונה)
גיטל היקרה שלום, אני כותב לך ממיטת חוליי בסנטוריום שעל פסגת הכרמל. זהו יומי הרביעי במקום, אם כי נדמה שחלפו חיים שלמים מאז אושפזתי כאן. לעתים ניתן לשמוע את צפירת האניות בנמל ואת קריאות העגלונים המובילים חבילות שהגיעו מאמריקע. האחות בדיוק סיימה לפנות את כלי ארוחת הערב. כבכל יום, התפריט כולל צנים יבש, ביצה קשה … המשך קריאת הפוסט דרישת שלום מהסנטוריום (או: יומן קורונה)
זה רק אור הירח
הוא יצא עם הכלב לטיול הלילי הקבוע שלהם, וכשהרים באגביות את מבטו ראה את הירח נוֹגֵהַּ בעוצמה, כאילו אומר למאורות המלאכותיים שתחתיו "לעולם אל תנסו להאפיל עליי, ננסי אור שכמותכם. אני גרם שמיים בן מיליארדי שנים, תוצר של התנגשות אדירים ואתם, אתם ניסיון נואל להיאבק בחשכה שתטרוף אתכם חיים ותחנוק בהנאה את חוט הלהט שלכם … המשך קריאת הפוסט זה רק אור הירח
הגיגים #3
1. "המתאבד" של המחזאי הרוסי ניקולאי ארדמן נחשב, ובצדק, לאחד המחזות הסאטיריים הטובים ביותר אי פעם. הוא נכתב בשנת 1928, אחד עשר שנים אחרי המהפכה הבולשביקית. מסופר בו על סמיון סמיונוביץ', אדם פשוט שאינו מחובר למנגנוני המפלגה הסטליניסטית ולכן אינו מוצא עבודה. כשהוא מאיים כי יתאבד בשל מצבו הכלכלי, צצים לפתע נציגים של מגזרים שונים … המשך קריאת הפוסט הגיגים #3
הגיגים #2
התחושה שלי בימים האחרונים, עם פרסום הסיכויים הגדולים לחלות בקורונה, היא כשל צעיר אמריקאי שמחכה לצו הגיוס לווייטנאם. מדי בוקר אני צועד מטפורית אל תיבת הדואר שמחוץ לביתי ופותח אותה בלב הולם, לא לפני שהשתהיתי מולה מספר שניות והתפללתי חרישית שתהיה ריקה. שוב לא עלה מספרי בגורל. אני פולט אנחת רווחה וחוזר אל הבית בצעד … המשך קריאת הפוסט הגיגים #2





