עיניים שלי

אני: עיניים, שומעות רגע?עיניים: שומעות וגם רואות.אני: זהו, שעל זה בדיוק רציתי לדבר איתכן.עיניים: כולנו אוזן (צוחקות מהבדיחה של עצמן).אני: מצחיק... רציתי לשאול מה העניינים.עיניים: מצוין. תודה ששאלת.אני: זהו, שהתחושה שלי היא שלא הכל מצוין.עיניים: מה הכוונה?אני: איך אני אגיד את זה בעדינות... לא הכל שש-שש.עיניים: אנחנו לא רואות לאן אתה לוקח את השיחה הזאת. … המשך קריאת הפוסט עיניים שלי

דניס פוטר בחנות המשקפיים

אם החיים שלי היו פרק בסדרה של דניס פוטר, היום שלי היה נראה ככה:פנים. חנות משקפיים – יוםליאור (43), חיוור וממושקף, נכנס לחנות. נמצאים בה אופטומטריסטית גבוהה ורזה ומוכרנית צעירה. שתיהן לבושות שחור. בחנות נמצאים גם קשישה והעוזרת הפיליפינית שלה, אישה כבת 50 ובתה המתבגרת, וכן שליח שפורק ארגזים מעגלה. כולם, למעט ליאור, לבושים שחור. … המשך קריאת הפוסט דניס פוטר בחנות המשקפיים