פנים. חדר האחיות בקופת חולים – יום גבר כבן 30 נכנס לחדר האחות. אחות: כן, בבקשה. הגבר מתיישב על הכיסא מולה. אחות: כרטיס. הגבר מגיש לה את כרטיס קופת החולים שלו. אחות: עומר... אתה פה לחיסון? גבר: עומאר. אחות: עומאר, סליחה. אתה פה לחיסול? גבר: כן... אמרת חיסון או חיסול? האחות קמה ממקומה וניגשת להוציא … המשך קריאת הפוסט מבצע חיסול

היה לאלון ערב שורשים בבית הספר, ורגע לפני גילינו שצריך להביא חפץ שעבר במשפחה מדור לדור, ומכיוון שהדבר היחיד שההורים שלנו הביאו לארץ זה שמיכות פוך עם נוצות אווז אמיתיות וריח של נפטלין ושחין, תמי הוציאה אסימון של טלפון ציבורי והציעה שנספר שמדובר במטבע מזל שעובר במשפחה, וכבר בניתי סיפור לפיו סבא של אלון החביא … המשך קריאת הפוסט ערב שורשים

השטן: היי אלוהים, מה קורה? אלוהים: לא עכשיו. השטן: למה? מה אתה כבר עושה? אלוהים: אני מנסה למנוע מהאנושות להכחיד את עצמה. השטן: פחחח… אלוהים: מה? השטן: כלום. אלוהים: מה כלום? אתה חושב שאני לא מסוגל? השטן: לא אמרתי. אלוהים: אמרת פחחחח. השטן: ככה שטנים מכחכחים בגרון. פחחח. פחחחח. אלוהים: נו, באמת. השטן: כנראה נכנסה … המשך קריאת הפוסט ההתערבות

אין הסתה. אין. ולא הייתה. לא. ולא תהיה. אף פעם. זו לא דרכנו. מעולם לא הייתה. המחאה לגיטימית. לחלוטין. זו זכותם. המלאה. איננו מסכימים למילה מדבריהם. אפילו לא לאות. אך נהיה מוכנים להיהרג על זכותם לומר אותם. כמובן. עד גבול מסוים. תמיד יש גבול. שאסור לחצות. כי כשחוצים. יש אנשים. לא אנחנו. חס ושלום. אבל … המשך קריאת הפוסט גינוי – מחזה פוליפוני קצר

* כל ההערות בסוגריים הן כביכול הערות לנואם, אבל הוא יקרא אותן בקול כאילו הן חלק מהנאום. ריד מיי ליפס: לא אבגוד בכם. קראו את אודם שפתיי, את לובן שיניי ואת המבט הכחול החודר של עיניי: לא אמעל באמונכם. אני עומד כאן לפניכם ומצהיר קבל עם ועדה ושידור חי ברשתות החברתיות (אומרים לי באוזנייה שתעשו … המשך קריאת הפוסט ריד מיי ליפס (מונולוג)