חוץ. מגרש מסדרים צה״לי – יום סמל מחלקה קשוח, לעיניו משקפי שמש, סוקר את הטירונים העומדים לפניו. במשך כל הסצנה הוא צועק. גם החיילים צועקים. הכל מתנהל בצעקות. סמל: אתם חבורה של טירונים פעורים, לא ככה? (שהייה) שאלתי, לא ככה? חיילים: כן, המפקד! סמל: אני לא שומע! חיילים: (יותר חזק) כן, המפקד!!! סמל: אתם יודעים … המשך קריאת הפוסט חר״ע

פנים. בנק המטרות - יום אנחנו בעמדתו של הפקיד שמואל טנצר. כבן 50, פניו עגלגלות וחביבות, שיערו מקריח מקדימה, מרכיב משקפיים. מולו יושב הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר. טנצר: כן, מר זמיר, במה אני יכול לעזור לך? זמיר: הרמטכ״ל. טנצר: סליחה? זמיר: אתה יכול פשוט לקרוא לי הרמטכ״ל. טנצר: בטח, סליחה, הרמטכ״ל. איך אני יכול לעזור? … המשך קריאת הפוסט משיכת יתר

רציף רכבת. על אחד העמודים מודבקים עשרות סטיקרים שעליהם פרצופים של חיילים מחייכים. לצד כל פרצוף מחייך רשום משפט מייצג. אנחנו מתקרבים אל שני סטיקרים, על אחד חייל גולני עם האמרה ״תן חיוך, הכל לטובה״, ועל השני תמונה של חייל צנחנים עם הכיתוב ״רק באהבת חינם ננצח״. הצנחן ״מתעורר לחיים״ ומביט לעבר השכן שלו. צנחנים: … המשך קריאת הפוסט תן חיוך, הכל לטובה

פנים. דירה - יום רוית, 35, עובדת על המחשב בסלון. לפתע נשמעת דפיקה בדלת. זה מפתיע אותה, כמו שכל דפיקה לא קרואה בדלת מפתיעה אותנו. היא קמה לדלת ותוך כדי קוראת: רוית: מי שם? קצין מבוגר: (מבעד לדלת) צה״ל. (רוית מגיעה לדלת ומציצה בעינית. היא פותחת בזהירות מסוימת את הדלת. בפתח הכניסה לבית עומדים שלושה … המשך קריאת הפוסט הודעה מוקדמת

לקוחה מתקשרת למוקד שירות לקוחות. ברקע נשמע הג׳ינגל ״מי שמיירט לא מפחד, את המשפחה לאבד...״. כעבור כמה שניות עונה מוקדנית. מוקדנית: יירוט ישיר שלום, מדברת טלילה. לקוחה: שלום, שמעתי הבוקר את הפרסומת שלכם ברדיו... מוקדנית: את ״מי שמיירט לא מפחד״? לקוחה: לא, זה היה... מוקדנית: (שרה על משקל ״צ׳יק צ׳ק״ של סטטיק) ״מיירטים צ׳יק צ׳ק … המשך קריאת הפוסט יירוט אישי

  הוא חלם שהוא בבית וששבה אליו היכולת בה ניחן כשהיה ילד, לטפס באמצעות ידיו ורגליו על משקופי הדלתות עד שראשו נגע בקורת המשקוף. משם, כשעיני הנוכחים בחדר נעוצות בו בפליאה, הוא קפץ אל האוויר והחל לעוף מעל הראשים הסבים. בכל פעם שהחל לאבד גובה והיה חשש כי יתרסק על אחת הדודות, הוא בטש ברגליו … המשך קריאת הפוסט ספינת המדבר

עם כל הכבוד לטייסים של ״האחת״, אני מחכה שיעשו סדרת דוקו שתשקף את החיים הצבאיים באמת. אני יכול, למשל, להציע סדרה על פלוגה של שריונרים בסוף שנות התשעים - תחילת האלפיים, שבמהלך הצמ״פ (האימון המתקדם של הטנקיסטים) נפלה לאחד החיילים על הרגל פלטת מיגון כבדה של הטנק, ולמרבה - או רוע - המזל היא נפלה … המשך קריאת הפוסט אחת אפס

משפחה בת חמש נפשות: אבא, אמא, שני בנים (9 ו-12) ובת (7), מגיעה לכניסה של היכל הזיכרון הממלכתי. הם ניגשים אל השומר. שומר: כמה אתם? אב: חמישה. שומר: גילאים? אב: הבנים שתים עשרה ותשע, הבת שש (השומר רושם) אם: אמרו ברדיו שהכניסה חינם. אב: כן, שמענו בדרך לפה את הפרסומת. הילדים נורא התלהבו. אם: הם … המשך קריאת הפוסט יום כיף בהיכל הזיכרון הממלכתי