נוהל חניבעל, בפקודה!

פנים. אוהל צה״לי – יום

במרכז האוהל מוצב שולחן ועליו ערימות של טפסים. כדי שהדפים לא יעופו הרוח, על כל ערימה מונח אמצעי לחימה שונה: מחסנית, אקדח, רימון וכו׳. לשולחן יושב נגד כבן 40, שיערו המקליש משוח בג׳ל. מול השולחן עומד טור של טירונים. אחד מהם מסיים לחתום על אחד הטפסים ויוצא מהאוהל. החייל הבא בתור ניגש לנגד.

נגד: מספר אישי.

טירון: 6784321.

נגד: (בעודו ממלא את הפרטים בטופס) מצב משפחתי?

טירון: אני לא כל כך מבין…

נגד: (מרים ראשו מהטופס) אתה נשוי?

טירון: (צוחק) לא.

נגד: אמרתי משהו מצחיק?

טירון: שאלת אם אני נשוי.

נגד: וזה מצחיק?

טירון: אני רק בן 18.

נגד: אני התחתנתי בגיל 19.

טירון: אההה… מזל טוב?

נגד: (תוקע בו מבט ממושך) אז רווק?

טירון: רווק.

נגד: הורים?

טירון: יש.

נגד: שניים?

טירון: שניים… אלה לא פרטים שיש לצבא כבר?

נגד: יש לך הרבה שאלות אתה, אה? אחים, אחיות?

טירון: אח גדול ואחות קט…

נגד: זה לא משנה (מסובב את הטופס לכיוון הטירון) בוא תחתום לי פה.

הטירון מתכופף כדי לקרוא מה כתוב.

נגד: מה אתה עושה?

טירון: קורא.

נגד: מה קורא?

טירון: על מה אני חותם.

נגד: לא, זה לא…

טירון: מה?

נגד: אף אחד לא קורא מה כתוב.

טירון: אבל אני רוצה לקרוא לפני שאני חותם. ככה לימדו אותי.

נגד: מי?

טירון: ההורים שלי. השניים ממקודם.

נגד: אני שבע שנים פה בבסיס, ואף אחד לא קרא.

טירון: תמיד יש פעם ראשונה.

נגד: כולם ישר חותמים.

טירון: אם רק תיתן לי רגע…

נגד: תסתכל איזה טור יש מאחוריך! אתה יודע מה יקרה אם כולם יתחילו לקרוא עכשיו מה כתוב?

טירון: זה באמת ייקח לי שנייה…

נגד: אני אגיע הביתה בעשר בלילה! בשתים עשרה!

טירון: יכולתי כבר להספיק לקרוא עשר פעמים עד עכשיו.

הנגד חוכך בדעתו כמה שניות.

נגד: זריז אבל.

הטירון עובר עם עיניו במהירות על הכתוב. גבותיו מתרוממות בפליאה.

נגד: סיימת? תחתום.

טירון: אתם רציניים?

נגד: נו, תחתום כבר. תיכף ארוחת צהריים.

טירון: זה חניבעל.

נגד: לא, יש היום משה בתיבה.

טירון: מה?

נגד: הנקניקיות האלה בתוך ה…

טירון: התכוונתי שמה שאני חותם עליו זה נוהל חניבעל.

נגד: אני לא מבין מה אתה…

טירון: כתוב פה שאם חוטפים אותי, יש לצה״ל אישור להרוג אותי.

נגד: תראה לי.

הטירון מסובב אליו את הדף.

נגד: (קורא בקול) ״היה והחייל נחטף על ידי ארגון טרור ו/או צבא אויב ו/או פעיל שמאל נורבגי ו/או שוודי, צה״ל אינו אחראי לנזק אגבי שייגרם אגב ניסיון החיסול של גורם הפח״ע…״ לא כתוב פה שום דבר על החני נחמיאס הזה שלך.

טירון: נזק אגבי, ניסיון חיסול…

נגד: צה״ל מחסל אותו, לא אותך.

טירון: אבל אם אני ליד המחבל אני גם מת! זה האגבי!

נגד: אתה לא סומך על צה״ל?

טירון: לא במקרה הזה.

נגד: חייל, אתה חצוף. תיזהר.

טירון: אני רק לא רוצה למות. כאילו, אם כבר חוטפים אותי ואני נשאר בחיים, אשמח שצה״ל לא יפוצץ לי את הצורה בגלל שאיזה מחבל החליט שאני פוליסת הביטוח שלו.

נגד: (ממשיך לקרוא מהטופס) ״למותר לציין כי מידת הנזק האגבי תיגזר מהדרג החוטף. היה ומדובר בבכיר בזרוע הצבאית ו/או המדינית של החמאס ו/או החיזבאללה ו/או כל גוף אחר שמוגדר כארגון טרור ו/או גרטה טונברג, כי אז הנזק האגבי עשוי להגיע לדרגה המקסימלית״.

טירון: נזק אגבי מקסימלי זה הסוף שלי!

נגד: טירון, יש לך מזל שזה היום של הפינוקים במטבח, אז יש לי מצב רוח ואני לא זורק אותך לכלא. אתה יומיים בצבא, אני עשרים ושתיים שנה. תאמין לי כשאני אומר שלצה״ל יש יכולות סודיות לפגוע רק במחבלים.

טירון: נו, באמת…

נגד: באמת. הם יודעים לבחור בדיוק איזה פצצה להפיל. זה הכל בהתאמה אישית למחבל עם AI. נגיד, אם הוא אוהב לאכול בערב מסבחה, אז מפילים עליו פצצה קלה כי ככה גם הוא מפוצץ. אתה מבין? אין לך מה לדאוג.

טירון: אם ככה, למה אני צריך לחתום?

נגד: (מסתכל בשעון) משה קורא לי מהתיבה, ואתה מתחיל לעלות לי העצבים.

טירון: אני לא חותם.

נגד: מה זאת אומרת לא חותם?

טירון: זה בדיוק מה שזה אומר.

נגד: אבל שבע שנים…

טירון: כולם חתמו. הבנתי. אני לא חותם.

נגד: אתה תלך לכלא!

טירון: לפחות אשאר בחיים.

נגד: אתה לא… לא תקבל משה בתיבה!

טירון: אני אשרוד.

נגד: (נסער) אתה… אתה… (נרגע לפתע) אתה יודע מה? בסדר. אל תחתום.

טירון: אה. מעולה. אז אני משוחרר?

נגד: משוחרר.

טירון: אני יכול רק לשמור עותק אצלי?

נגד: לא.

טירון: למה?

נגד: כי בכל מקרה הכל הולך לגריסה.

טירון: מה?

נגד: ניסיתי להיזכר מה קרה לכל הטפסים של השבע שנים האחרונות, ואז קלטתי – הכל הולך לגריסה בסוף היום.

טירון: אתה רציני?

נגד: אני נראה לך צוחק?

טירון: זה לא… לא חוקי. אני אדווח עליך לכרמלה מנשה! לראש אכ״א! לרמטכ״ל!!!

נגד: (קורא בקול) הבא בתור! (הטירון הבא ניגש ודוחק ממקומו את הטירון הסרבן). יאללה, זריז לחתום למה הבטן שלי כבר עושה קולות של פח״ע. יופי. הבא בתור!