יש לסופר הארגנטיני חוליו קורטאסר סיפור קצר בשם ״בית תפוס״. הוא מתאר בו אח ואחות שנותרים לגור לבד בבית גדול, ליתר דיוק חוילה עם שדות ועובדים שהם נוכחים נפקדים. את ימיהם הם מעבירים בניקיון, בקריאה בספרים בצרפתית (האח) ובסריגה (האחות). אלא שיום אחד האח שומע קולות מוזרים מאחד החדרים. מבוהל, הוא נועל את הפרוזדור שמחלק … המשך קריאת הפוסט ממ״ד תפוס

אבנר נתניהו מתחנן בפני אביו שיתקוף באיראן כדי שהוא יוכל לבטל את החתונה.

1. ״בחברה תחרותית הפרסומת עשתה את השירות החברתי לאפשר לקונה התמצאות בשוק; היא הקלה על הבחירה ועזרה לספק האלמוני המוצלח יותר למכור את סחורתו… כיום, כאשר השוק החופשי קרב אל קצו, מתבצר בה שלטון השיטה. היא מחזקת את הכבלים המרתקים את הצרכנים אל התאגידים הגדולים. רק מי שמסוגל לשלם דרך קבע את דמי הפרסומת העצומים, … המשך קריאת הפוסט טוררררררררנדו

פנים. סלון – יום אנחנו בדירה ישנה למראה, אמנם מסודרת ומטופחת, אבל משהו באווירה שם נתקע בשנות ה-80 של המאה הקודמת. במרכז הסלון מסודר מעגל של כיסאות כתר פלסטיק עליהם יושבים אורחים, חלקם מבוגרים וחלקם צעירים, וכן כורסה אחת מהוהה עליה יושב אהרון כצנשטיין, כבן 85. לפתע דלת הכניסה נפתחת ופנימה מתפרצים אבישי וליז. שניהם … המשך קריאת הפוסט זיכרון בסלון בהמשך הדרך

רציף רכבת. על אחד העמודים מודבקים עשרות סטיקרים שעליהם פרצופים של חיילים מחייכים. לצד כל פרצוף מחייך רשום משפט מייצג. אנחנו מתקרבים אל שני סטיקרים, על אחד חייל גולני עם האמרה ״תן חיוך, הכל לטובה״, ועל השני תמונה של חייל צנחנים עם הכיתוב ״רק באהבת חינם ננצח״. הצנחן ״מתעורר לחיים״ ומביט לעבר השכן שלו. צנחנים: … המשך קריאת הפוסט תן חיוך, הכל לטובה

- אצלנו - אנחנו - כולנו - אין קונספציה - בכלל - אין קיבעון מחשבתי - אפילו לא קצת - אין שלטון יחיד - חלילה וחס - החלפנו תקליט - דיסקט - ערוץ - כולנו תמימי דעים - ודעות - הצבענו פה אחד - ואחת - פיטרנו את ההוא - וההיא - וההם - שהשתלטו … המשך קריאת הפוסט פה אחד (מערכון פוליפוני)

לכבוד יום הולדת 45 קיבלתי מתנה ארגז כלים. מה זה אומר על הגבריות שלי?