ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע

באחד הרגעים בהצגה ״קֶצֶר״ מתאר סופר הילדים דדו (מולי שולמן) כיצד בילדותו לא הייתה מודעות לספקטרום האוטיסטי. יכולת להיות או מעופף, או אסטרונאוט, או טמבל. זהו. שלא לדבר על זה שלא ניתנה שום עזרה מקצועית, לא משנה תחת איזו הגדרה נפלת. אבל היום אנחנו בזמנים אחרים, ולפחות בכל הקשור לאבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי והצעת … המשך קריאת הפוסט ביקורת הצגה: קֶצֶר, תיאטרון באר שבע

גידול ושמו בועז: ביקורת הצגה

במשך שנים ארוכות נחשב הלב כאיבר שאחראי על הרגשות שלנו. למרות שאנחנו יודעים היום שהוא בסך הכל משאבה שתפקידה להזרים דם לכל הגוף, עדיין כשמישהו נפרד מאיתנו "נשבר לנו הלב". זה גם המקרה של נועה (אורן דיקמן, שגם כתבה את המחזה), רווקה שסובלת מכאבי לב מוחשיים ביותר. היא מגיעה לקרדיולוג (מיכאל הנגבי) שמודיע לה בצורה … המשך קריאת הפוסט גידול ושמו בועז: ביקורת הצגה

הבא אחריו – ביקורת הצגה

את דוד המלך אנחנו זוכרים בעיקר בתור מנהיג דגול שניצח את גולית ואיחד את ישראל ויהודה, אך מי שקורא את שני הפרקים הראשונים בספר מלכים א' נחשף לעוד צדדים, אלו שההיסטוריוגרפיה נוטה להשכיח, כמו אחרית ימיו והמאבק על הכתר בין הבנים אדוניה ושלמה. המחזה "הבא אחריו", שכתבה שחר פנקס בהתבסס על אותם שני פרקים, מתמקד … המשך קריאת הפוסט הבא אחריו – ביקורת הצגה

דברים שאני יודעת – ביקורת הצגה

אחד הז'אנרים השחוקים ביותר ביותר בתיאטרון המודרני בכלל, ובתיאטרון הישראלי בפרט, הוא הדרמה המשפחתית. לרוב זה מתנהל בצורה הבאה: משפחה שנראית אידילית כלפי חוץ מתכנסת לכבוד אירוע, בדרך כלל ארוחת חג. אל אחד או יותר מבני המשפחה מתלווה בן או בת זוג שזהו להם המפגש הראשון עם המשפחה. במהלך הארוחה המשפחתית יתגלה - כמה מפתיע … המשך קריאת הפוסט דברים שאני יודעת – ביקורת הצגה