.התסכית "החקירה" נכתב במסגרת פסטיבל תמונע 2020, בשיתוף פעולה עם כאן הסכתים https://open.spotify.com/episode/3xtIxMnxi1zj4XyOS96Iul?si=mkXSj-msTtGp6ld3NoeHDw וזה הטקסט של התסכית: קול זמזם נשמע. חוקר: (במערכת הקשר הפנימית) איציק, תכניס אותו בבקשה. קול זמזם נשמע כשדלת כבדה נפתחת ונסגרת. נשמעים קולות הליכה. כיסא מוזז ממקומו. אדם אחד מתיישב והשני יוצא מהחדר. הדלת הכבדה נסגרת. פחית קולה נפתחת. חוקר: רותם … המשך קריאת הפוסט החקירה – תסכית קצר

אין הסתה. אין. ולא הייתה. לא. ולא תהיה. אף פעם. זו לא דרכנו. מעולם לא הייתה. המחאה לגיטימית. לחלוטין. זו זכותם. המלאה. איננו מסכימים למילה מדבריהם. אפילו לא לאות. אך נהיה מוכנים להיהרג על זכותם לומר אותם. כמובן. עד גבול מסוים. תמיד יש גבול. שאסור לחצות. כי כשחוצים. יש אנשים. לא אנחנו. חס ושלום. אבל … המשך קריאת הפוסט גינוי – מחזה פוליפוני קצר

זהו תסריט לסרט קצר שנכתב בהשארת הפרויקט "במרחק 100 מטר" של הוט, במסגרתו יצרו בכירי הקולנוענים בארץ סרטים קצרים שעסקו בסגר.

אזרחים יקרים, ימים לא קלים עוברים על עולם התרבות. האמנים, היוצרים, אנשי הבמה, הכותבים, השחקנים, העובדים מאחורי הקלעים - כולם נאלצים לראות בעיניים כלות כיצד מטה לחמם נשבר. מחובתנו כעם, ומחובתי כראש ממשלה, לעזור להם.ישנם אנשים שלא מבינים מדוע התרבות כה חשובה לשרידותנו. "לכו לעבוד, פרזיטים", הם קוראים לאמנים. לאותם אנשים אצטט את יגאל אלון … המשך קריאת הפוסט מר תרבות

https://www.youtube.com/watch?v=Ns-v6ueS_FY בסרטון: אלון פרידמן מתיאטרון "גשר" מבצע את המונולוג פגשתי פעם ערבי מחייך. שאלתי אותו, "תגיד, ערבי, למה אתה מחייך?" ומה הוא עשה הערבי, אתם יודעים? הוא המשיך לחייך. פשוט ככה. התקרבתי קצת לפרצוף שלו. רציתי לראות אם זה חיוך אמיתי או שאולי זו עווית לא רצונית כזאת, כמו שקורה לי לפעמים כשאני קורץ בלי … המשך קריאת הפוסט יום הזעם

אני רוצה לחיותעם השומן שלי בשלוםלא לראות בו עוד צלוליט בישבןאו לחשוב שהוא רוצה לבייש אותי בים השומן שלי הוא לא רקפיתהחומוסצ'יפססלטיש בו עוד רבדיםמגיע לו מקום בעולם אולי הגיע הזמן שאצטרף לשומן עכשיוואצא להפגין נגד דיאטת ההפרדהכי למרות שנדמה לנושבלי השומן הכל יהיה מושלםהוא תמיד יהיה חלק מאיתנובלעדיו אנחנו רק בשר ודם.

* כל ההערות בסוגריים הן כביכול הערות לנואם, אבל הוא יקרא אותן בקול כאילו הן חלק מהנאום. ריד מיי ליפס: לא אבגוד בכם. קראו את אודם שפתיי, את לובן שיניי ואת המבט הכחול החודר של עיניי: לא אמעל באמונכם. אני עומד כאן לפניכם ומצהיר קבל עם ועדה ושידור חי ברשתות החברתיות (אומרים לי באוזנייה שתעשו … המשך קריאת הפוסט ריד מיי ליפס (מונולוג)

מערכון לזום ושלושה משתתפים: יאשה, 90, ניצול שואה מירב, כבת 35-40 יפתח, כבן 35-40 (בני זוג. חולקים את אותו החלון בזום) בצד אחד של המסך בני הזוג. בצד השני הקשיש, שהטלפון שלו על הצד ולכן התמונה הפוכה ב-90 מעלות. מירב: היי יאשה. אתה שומע אותי? (מהנהן בראשו שכן) יפתח: תהפוך את הטלפון. יאשה הופך את … המשך קריאת הפוסט זיכרון בסלון