א. האדם שכתב שורות אלה אינו בין החיים יותר. עורקיו נסתתמו כמו צינורות ביוב שעלו על גדותיהם, וכל השומן והחלומות והעצבונות הגדולים שעיצבו את חייו הציפו את לבו ופרצו מתוך פיו ואוזניו ונחיריו וכיסו את מיטתו ודירתו ושכונתו והאנשים התקשרו למוקד העירוני ואמרו: איפה מנדלבאום כשצריך אותו. ב. פעם כתב: כשהייתי ילד נעמדתי באמצע מסעדה … המשך קריאת הפוסט מנדלבאום