– שומע, משה? יש לי רעיון גאוני לסרט.
– עוד פעם אתה עם הרעיונות שלך? ראינו מה יצא בפעם הקודמת עם הרעיון על הכלב המדבר.
– לא, אני אומר לך שהפעם זה משהו אורגינל. עוד לא היה דבר כזה.
– נו…
– אז יש זמר…
– היה כבר. עם אבי ביטר.
– רגע, תקשיב עד הסוף.
– נו, שומע…
– והוא עובד במועדון לילה שנשלט על ידי מאפיונר אכזרי.
– "נקמה מתוקה 6" עם סטיבן סיגל. אתמול שידרו בהוט.
– אתה מוכן לתת לי לדבר עד הסוף? אה? מוכן לתת לי לסיים משפט?
– כן, סליחה. עכשיו אני מקשיב עד הסוף. דבר.
– בקיצור, הזמר הזה מסתבך עם העבריין, הוא חייב לו כסף, אבל אין לו איך להחזיר ועוד שנייה זורקים אותו במזוודה לירקון. ברגע האחרון הוא עולה על תכנית גאונית: הוא מתחפש לאישה, זמרת גם, וככה הוא מצליח לברוח.
– זה נשמע כמו…
– אתה אמרת שתיתן לי לסיים!
– אוקיי, אוקיי, סליחה…
– והוא חוזר בתור הזמרת למועדון לילה, כי יש שם חשפנית אחת שהוא מאוהב בה, הוא יודע שהיא בצרות כספיות והוא רוצה לעזור לה להיחלץ גם. אבל אז אחד החיילים של המאפיונר מתאהב בזמרת, והגיבור, שהוא כאילו הגיבורה, מנצל את הטוב לב של הפושע הזוטר כדי לעזור לו ולחשפנית להיחלץ. בסוף הגיבור מתוודה בפני הפושע שהוא בעצם גבר, אבל לפושע זה כבר לא אכפת – הוא מאוהב. וככה הם בורחים שלושתם אל האופק… נו, מה אומר? גאוני לא גאוני?
– היה כבר.
– מה היה כבר?! איפה היה כבר?!
– ראיתי בשבת בהוט קלאסיק. "נקמה מתוקה 5" עם סטיבן סיגל. אתה צריך לראות את הקטע שלו שובר למישהו את היד כשהוא בשמלה וגרביונים. קורע, אחי, קורע.
– רגע! אני יודע!
– אתה לא נח לרגע אתה, אה? אומרים לך היה כבר!
– נעשה שהזמר יהיה אתיופי! סטיבן סיגל הזה שלך היה אתיופי?
– לא נראה לי. סתם שיזוף מלאכותי.
– אז יש לנו סרט!
– חשבת איך לקרוא לו?
– חשבתי בהתחלה לקרוא לו "ליידי פיפי", אבל אם רוצים שזה יהיה אתיופי… יש לי! "ליידי טיטי"! קולט?! גם בגלל הטיטי הזאת, המלכת יופי, שהיא תגלם את החשפנית, וגם זה נשמע כמו ציצי. זה יהיה להיט, אני אומר לך, להיט!
– אני עדיין חושב שיש משהו כזה לסטיבן סיגל. אני אבדוק היום בהוט.
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 