ההצגה חייבת להיגמר

אתם באמת מאמינים לילדים האלה? אתם לא יודעים שאצלם זה הכל הצגה? כלומר, לא הצגה כזאת שהילדים שלכם מעלים, על זחל רעב או אריה שאוהב תות או אנא עארף. אצלם זאת הצגה שמראה כאילו הם גם כמונו כדי שנרחם עליהם, אבל אל תקנו את זה כמו האנטישמים האלה בחו״ל. אצלם זה שירים כמו ״בילאדי בילאדי״ ואריה שאוהב יהודים. לא משנה כמה יהודים הוא אוכל, הוא תמיד רוצה עוד. וזה לא כמו אצלנו שהוא אומר איכס, אצלם זה טעים לו!

והילד בסרטון שמקיא, איך אתם יודעים שזה מלחץ? וואלה היום כל אחד נהיה לי רופא מומחה. אתם יודעים מה הוא אכל באותו יום? אולי הוא דחף מגש כנאפה לפני והכל עלה לו? אולי יש לו צליאק וההורים שלו הכריחו אותו לגמור את כל הפיתה כי אלה לא שמעו על רגישות לגלוטן וגם לא אכפת להם מהילדים שלהם?

זה הכל מבושל, זה AI, זה בכלל סרטון מתימן – לא שדה תימן, שאני לא אתחיל בכלל לדבר על מה שהיה שם, יעני מה שלא היה שם – והשוטרים זה חות׳ים עם כיפה, חות׳כיף קוראים להם, והילדים בוכים כי הבטיחו להם חיבור לחשמל בסוף המופע, אבל החות׳כיף החרימו להם את הגנרטור כי הוא לא עומד בתקן של האיחוד האירופי.

חוץ מזה, אתם יודעים איך אומרים בתנ״ך: מי שמרחם על ילדים סופו שירחם על שמאלנים. או ההפך, לא זוכר, אין מולי את הספר. בכל מקרה, זה משפט שאלוהים אמר ליעקב. אני זוכר כי כשהייתי ילד שיחקתי בהצגת חנוכה בגן על הסיפור הזה. הגננת לא רצתה לתת לי את התפקיד הראשי, אז שיחקתי גמל. היא אמרה שאין דבר כזה תפקידים קטנים. וואלה צדקה. עובדה, עד היום אני נזכר בזה ועולות לי דמעות. וגם קצת קיא. כנראה בגלל שהחבאתי בדבשת איזה חמש סופגניות, ותקעתי אותן תוך כדי ההצגה. תראו מה זה, יש דברים שהגוף לא שוכח, לא משנה כמה זמן עבר.