חדר חקירות משטרתי. חוקר עומד מעל אישה צעירה לבושה חיג׳אב.
חוקר: אני אשאל שוב: עשית פו או לא עשית פו?
הנחקרת שותקת.
חוקר: אני אפילו לא חייב שתעני לי. רואים לבד בווידיאו שאת עושה פו. אחרת איך היית מכבה את הנרות? זה לא המזגן כיבה. אני מכיר את המזגן בקניון הזה. בקושי מרגישים אותו. (שהייה) את לא מדברת? אין בעיה.
החוקר מוציא מכיסו מצית. הוא מדליק אותה מול עיניה של הנחקרת.
חוקר: רואה את המצית הזאת? תדמייני שזאת חנוכייה (הוא מקרב אותה אל הנחקרת) בואי, תעשי פו, בדיוק כמו בסרטון. (הוא מתקרב אליה עוד. שר) ״נר לי נר לי, נר לי דקיק״… נו, למה את לא מכבה את האש, כמו שאת אוהבת? זה נר חנוכה. לא, יותר טוב, זה יהודי עולה באש. אתם אוהבים אותנו ככה, אה? יאללה, תעשי פו ונגמור עם זה. או שאת לא מכבה אם מישהו לא מוחא לך כפיים?
חוקר: (קורא החוצה) נטלי, בואי רגע.
נכנסת שוטרת צעירה.
חוקר: אני צריך שתמחאי כפיים.
השוטרת לא מבינה.
חוקר: למחוא כפיים את יודעת?
שוטרת: נו.
חוקר: אז תמחאי כפיים.
שוטרת: איך, ככה? (מוחאת בהססנות פעם או פעמיים)
חוקר: לא, בהתלהבות, כאילו את בהופעה של אושר כהן.
השוטרת מתחילה למחוא בקצב.
חוקר: עוד, עוד…
השוטרת מגבירה את קצב המחיאות.
חוקר: (נחקרת) זהו, עכשיו את מרגישה בנוח לעשות פו?
החוקר כבר ממש קרוב לאישה. היא מפחדת.
חוקר: כדאי לך לסיים עם זה עכשיו לפני שיהיה עונש מוות למכבים. עכשיו בית משפט עוד יכול לתת לך שנתיים בפנים, אבל אחר כך…
המצית כבר ממש קרובה לפניה של הנחקרת, השוטרת מוחאת כפיים באקסטזה.
חוקר: נו, תעשי כבר פו!
הנחקרת, כולה בוכה, נושפת בקושי על האש. היא לא נכבית.
חוקר: יותר חזק!
הנחקרת מנסה שוב, ללא הועיל.
חוקר: זה נס פך השמן! את פאקינג יהודה המכבי! תעשי פו!!!!!!
הבכי, מחיאות הכפיים, צעקות החוקר – הכל מתערבב – עד שהנחקרת עושה פו אחד גדול ומכבה את האש.
חוקר: (מתחיל לשיר) מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח (הוא מסמן בידו לשוטרת שתוציא את הנחקרת. ממשיך לשיר) תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח. לעת תכין מטבח, מצר המנבח…
הוא ממשיך לשיר. הדלת נסגרת. הסוף.
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 
מפחיד כמה אנחנו קרובים לזה.