את דוד המלך אנחנו זוכרים בעיקר בתור מנהיג דגול שניצח את גולית ואיחד את ישראל ויהודה, אך מי שקורא את שני הפרקים הראשונים בספר מלכים א' נחשף לעוד צדדים, אלו שההיסטוריוגרפיה נוטה להשכיח, כמו אחרית ימיו והמאבק על הכתר בין הבנים אדוניה ושלמה. המחזה "הבא אחריו", שכתבה שחר פנקס בהתבסס על אותם שני פרקים, מתמקד … המשך קריאת הפוסט הבא אחריו – ביקורת הצגה

אין גשם. מי יודע אם יהיה עוד. אולי זה יהיה חורף ללא גשם. השנה נהיה מופתעים, נמלמל "דבר כזה עוד לא היה", אבל עד מהרה נחזור להתעסק בזוטי הזוטות שאנחנו רגילים להתעסק בהן. בעוד כמה שנים נביט בתחזית מזג האוויר לחודש נובמבר ונראה רק שמש, יום אחר יום. אחת לשבועיים אולי יהיה ציור של שמש … המשך קריאת הפוסט אין גשם

בית חולים. חדר לידה. גבר על מיטה, נאנק מכאבים. לידו עומד גבר אחר, מחזיק בידו. לרגע אפשר לחשוב שמדובר בחברים טובים או בבני זוג. אבל לא - זהו הדולה של הגבר הנאנק מכאבים. גבר: (צועק) אאאאאאהההההההה!!! דולה: ששששש, אל תשכח את כל מה שלמדנו בשיעורים. גבר: אני מנסה, באמת… דולה: אני יודע, זה קשה. גבר: … המשך קריאת הפוסט דולה

אחד הז'אנרים השחוקים ביותר ביותר בתיאטרון המודרני בכלל, ובתיאטרון הישראלי בפרט, הוא הדרמה המשפחתית. לרוב זה מתנהל בצורה הבאה: משפחה שנראית אידילית כלפי חוץ מתכנסת לכבוד אירוע, בדרך כלל ארוחת חג. אל אחד או יותר מבני המשפחה מתלווה בן או בת זוג שזהו להם המפגש הראשון עם המשפחה. במהלך הארוחה המשפחתית יתגלה - כמה מפתיע … המשך קריאת הפוסט דברים שאני יודעת – ביקורת הצגה

כרוב כבוש. התמכרתי לכרוב כבוש. בוקר, צהריים וערב - כרוב כבוש. על פניו אין עם זה בעיה. להפך אפילו. מחקרים מצאו שבכרוב כבוש יש הרבה חיידקים פרוביוטיים. מספרים שבגרמניה יש אנשים שאוכלים כל היום כרוב כבוש ולכן הם אף פעם לא חולים. קהילת חיידקי המעיים שלהם חוגגת על זה כמו אוהדי כדורגל בווארים מבוסמים, ובתמורה … המשך קריאת הפוסט כרוב כבוש