שבתי הביתה לאחר יום קשה במרעה. חבורה של מואבים שוב הציקה לי וניסתה לגנוב את המשכוכית. למזלי הרב השכן, יואב בן פיתום, נחלץ לעזרתי והבריח אותם באמצעות אגרופן עשוי מסירה קוצנית. "כעסאל הדיכאוני, אתה לא יכול להמשיך ככה", נזף בי. "אתה חייב להתחיל לקחת איתך כלי זין לעבודה". הנהנתי בראשי והמשכתי הלאה. לא יכולתי להגיד … המשך קריאת הפוסט מכתש ועלי

קנינו פיניאטה לכבוד יום ההולדת של נדב. הילדים מילאו אותה בממתקים עד להתפקע, והיום היינו אמורים לערוך מסיבת פיקניק שבסיומה נחבטת הפיניאטה אל קיצה. אלא שנאלצנו לדחות את המסיבה, והפיניאטה נותרה לעמוד ולהביט בי בעיניה התמימות והמודבקות. בזמן החסד שהתפנה התחלתי לפתח כלפיה רגשות, ואני כבר יכול לדמיין איך אשב איתה על ספסל בפארק ונשתוק, … המשך קריאת הפוסט פיניאטה אהובתי

אני אקח חצי. מהחבית. מה שיש. (שהייה. לוגם) אתה יודע מה הבעיה עם כל הרשתות החברתיות? מראית העין של הדמוקרטיזציה של הידע. הונאת הפלורליזם של הדעות. שקר חוכמת ההמונים. אתה רוצה גם לאכול משהו? תביא נסתכל בתפריט. מדברים על המדיה החברתית כעל מהפכת הדפוס החדשה. גוטנברג, צוקרברג, אפילו השמות דומים. עידן הדפוס 2.0, או 2.1, … המשך קריאת הפוסט הדמוקרטיזציה של הידע (מונולוג)

.התסכית "החקירה" נכתב במסגרת פסטיבל תמונע 2020, בשיתוף פעולה עם כאן הסכתים https://open.spotify.com/episode/3xtIxMnxi1zj4XyOS96Iul?si=mkXSj-msTtGp6ld3NoeHDw וזה הטקסט של התסכית: קול זמזם נשמע. חוקר: (במערכת הקשר הפנימית) איציק, תכניס אותו בבקשה. קול זמזם נשמע כשדלת כבדה נפתחת ונסגרת. נשמעים קולות הליכה. כיסא מוזז ממקומו. אדם אחד מתיישב והשני יוצא מהחדר. הדלת הכבדה נסגרת. פחית קולה נפתחת. חוקר: רותם … המשך קריאת הפוסט החקירה – תסכית קצר

אין הסתה. אין. ולא הייתה. לא. ולא תהיה. אף פעם. זו לא דרכנו. מעולם לא הייתה. המחאה לגיטימית. לחלוטין. זו זכותם. המלאה. איננו מסכימים למילה מדבריהם. אפילו לא לאות. אך נהיה מוכנים להיהרג על זכותם לומר אותם. כמובן. עד גבול מסוים. תמיד יש גבול. שאסור לחצות. כי כשחוצים. יש אנשים. לא אנחנו. חס ושלום. אבל … המשך קריאת הפוסט גינוי – מחזה פוליפוני קצר

זהו תסריט לסרט קצר שנכתב בהשארת הפרויקט "במרחק 100 מטר" של הוט, במסגרתו יצרו בכירי הקולנוענים בארץ סרטים קצרים שעסקו בסגר.

אזרחים יקרים, ימים לא קלים עוברים על עולם התרבות. האמנים, היוצרים, אנשי הבמה, הכותבים, השחקנים, העובדים מאחורי הקלעים - כולם נאלצים לראות בעיניים כלות כיצד מטה לחמם נשבר. מחובתנו כעם, ומחובתי כראש ממשלה, לעזור להם.ישנם אנשים שלא מבינים מדוע התרבות כה חשובה לשרידותנו. "לכו לעבוד, פרזיטים", הם קוראים לאמנים. לאותם אנשים אצטט את יגאל אלון … המשך קריאת הפוסט מר תרבות

https://www.youtube.com/watch?v=Ns-v6ueS_FY בסרטון: אלון פרידמן מתיאטרון "גשר" מבצע את המונולוג פגשתי פעם ערבי מחייך. שאלתי אותו, "תגיד, ערבי, למה אתה מחייך?" ומה הוא עשה הערבי, אתם יודעים? הוא המשיך לחייך. פשוט ככה. התקרבתי קצת לפרצוף שלו. רציתי לראות אם זה חיוך אמיתי או שאולי זו עווית לא רצונית כזאת, כמו שקורה לי לפעמים כשאני קורץ בלי … המשך קריאת הפוסט יום הזעם