סאטירה

כוח צביקה – הסיפור האמיתי

אני תמיד ידעתי שצביקה משקר. איך? כי הוא תמיד היה שקרן, מאז שהיה ילד כאפות, זה למה. אני זוכר שלמדנו ביחד ביסודי ויום אחד, כשהיינו בכיתה ב', הוא נכנס לכיתה עם חזה כזה מנופח מגאווה ואמר: "דפקתי מכות לרפי בלולו". עכשיו תבין, רפי בלולו, שלמד בכיתה המקבילה, היו לו כתפיים כל כך רחבות שכדי לעבור בדלת של הכיתה הוא היה צריך ללכת על הצד. ואני מדבר איתך על ילד בן שבע, כן? פעם ראינו אותו מפרק ילד מכיתה ו' ומקפל אותו כמו מטוס מנייר. הוא קיבל את המבנה גוף מאבא שלו, שהיה מתאבק מקצועי. רפי סיפר לנו שאבא שלו היה צריך להיות במשלחת האולימפית למינכן, איפה שרצחו את כולם, אבל ברגע האחרון הוא נפצע בקרב מול מתאבק מצרי שעשה לו תרגיל מלוכלך ומשך לו בביצה בלי שהשופט יראה ובגלל זה הוא פספס את האולימפיאדה. עכשיו כשצביקה נכנס לכיתה ואמר את זה כולם צחקו וחיכו להגיע להפסקה כדי שיוכלו להלשין לרפי בלולו שצביקה אמר שהוא פוצץ אותו במכות, כי אתה יודע איך זה ילדים, הם הולכים לבית ספר רק בשביל הסיכוי שיהיו מכות בהפסקה, ואם זה מכות עם רפי בלולו זה אפילו יותר טוב. איך שרצנו אליו כדי לחמם אותו ראינו שיש לו פנס בעין ושהוא יושב בפינה ולא מדבר עם אף אחד. אני זוכר שניסים בן גיגי צעק לו "רפי, רפי, צביקה גרינגולד מספר שהוא פוצץ אותך במכות", אבל בלולו, במקום לשתול את צביקה באדמה כמו שהיינו שותלים את השתילים בט"ו בשבט, פשוט המשיך לשבת שם ולבהות באוויר. שתבין, מאז אותו יום כולם רצו להיות חברים של צביקה ואף אחד לא העז להציק לו יותר, אבל עדיין כשהוא היה עובר ליד רפי בלולו היינו עוצרים את הנשימה ומקווים שיהיה קרב חוזר כמו שהיו עושים בהיאבקות בטלוויזיה כשהרע היה גונב לטוב את החגורה ותמיד ידעת שמתישהו הטוב יבוא לרע בהפתעה, יזמבר לו את הצורה וייקח בחזרה את החגורה שלו. לצערנו זה לא קרה.

אבל מה גיליתי כשהייתי בצבא? שהכל שקר. הכל, אני אומר לך, מהתחלה ועד הסוף. לא פיצוצים ולא נעליים. מישהו שאני מכיר שהיה עם רפי בלולו בטירונות שמע ממנו שצביקה בחיים לא נגע בו, בטח לא גמר עליו במכות. מה שקרה זה שצביקה היה שכן של הבלולואים, הוא היה גר קומה מעל, והוא שמע איך אבא של רפי, זה שהיה צריך למות במינכן, גומר עליו במכות וצועק עליו שאם הוא עוד פעם עושה פיפי במיטה הוא חותך לו את הבולבול, תולה לו בשרשרת על הצוואר ושולח אותו ככה לבית ספר. ואז צביקה ירד למטה כי בדיוק אמא שלו הייתה צריכה שיקפוץ למכולת לקנות לה סיגריות טיים, וכשהוא יורד הוא רואה את רפי בלולו בוכה בפינה של החדר מדרגות. איך שצביקה רואה את זה נפתחות לו העיניים למה הוא מבין שיש לו זהב ביד, אז הוא ניגש לרפי ואומר לו: "אל תדאג, אני לא אספר לאף אחד בשכבה שאתה עדיין עושה פיפי במיטה". ורפי בלולו מרים אליו עיניים ככה אדומות ואתה רואה שהוא לא יודע באותו רגע אם להרוג את צביקה על המקום או למות בושה, וצביקה, שלא רוצה למות שם בחדר מדרגות עם הכסף הקטן בכיס, אומר לו בלי להתבלבל: "אבל מחר, כשיבואו אליך ילדים ויגידו לך שאני מספר שפוצצתי אותך במכות, אתה פשוט תשתוק", והלך משם. זה היה הימור מטורף מצידו של צביקה, כן, אבל הוא היה חייב לעשות את זה אחרת הוא היה גומר בבית קברות. וככה השנים עברו וכולם חשבו סתם שצביקה דפק מכות לבלולו הגבר. אתה יודע מה הכי גרוע בכל הסיפור הזה? שמסתבר שאבא של בלולו היה בכלל מתקין מזגנים ובחיים שלו הוא לא נלחם באיזה מצרי ולא היה אמור לטוס לאולימפיאדה ובטח שלא משכו לו בביצה. נו, אתה יודע איך זה סיפורים של ילדים… אה, אתה יודע איזה קטע שמעתי לא מזמן? שרפי בלולו עדיין עושה פיפי במיטה בלילה. נשבע לך ביקר לי! מזל שאבא שלו עליו השלום כבר לא פה בשביל לראות את זה. מסכן, נהרג במינכן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s