זכיתם באוסקר? זה הנאום הציוני ההולם שעליכם לשאת

ראשית, ברכות! השקעת שנים מחייך ביצירה שתזכה בפרס נחשק שיביא לך כבוד ויקר. האמנת בה בשעה שאחרים נחרו לעומת הרעיון בבוז, ייתכן כי השקעת בה מכספך, בלי לדעת האם אי פעם תראה אותו שוב, ועל כך מגיעה לך טפיחה ידידותית על השכם.

עם זאת, אל תשכח כי אתה מייצג לא רק את עצמך ואת שאר השותפים ביצירה, אלא את הישראלים והיהודים בעולם כולו. אכן, משקל היסטורי כבד מנשוא מוטל על כתפיך הצרות, אך עליך להודות לאל הטוב על הזכות שנפלה בחלקך לשמש כדובר של עם שלם, בדיוק כפי שאהרון נשא דברים בשם משה המגמגם.

כדי להקל עליך, הרשינו לעצמנו לכתוב בשבילך את נאום הזכייה. ודאי תשים לב כי אין שום התייחסות ליצירה שעליה זכית בפרס. עם כל הכבוד לפרי עמלך, כבודו של העם הנבחר חשוב יותר. בלע את גאוותך, למען השם! (תרתי משמע).

במעמד עצמו יהיה זה אך טבעי שההתרגשות תאחז בגרונך ותגרום למילים להתלעלע. לכן עליך להצטייד בדף שעליו יהיה מודפס נאום התודה, ולהקפיד לערוך עליו חזרות במשך חודש לפחות. רק כך תוכל לעמוד במשימה על הצד הטוב ביותר. כלומר, הצד שלנו.

למקרא הנאום ודאי תחשוב, "זה קצת ארוך, והם מקצים לי רק דקה או שתיים עד שנשמעת הנעימה שמסמלת את סופו של הנאום". ובכן, חשוב על דמויות היסטוריות כמו מרדכי אנילביץ' או יהודה המכבי. האם אתה מדמיין אותם מפסיקים את הלחימה רק משום שכמה נאצים או יוונים השמיעו מוזיקה ברקע? עמוד בגאון על מקומך והמשך בנאום גם אם שני גברתנים, ודאי גלוחי ראש, ינסו לשאת אותך משם.

להלן הנאום שעליך לשאת:

"במקום זה, בו אני עומד לפניכם, קהל יקר, חבר השופטים, צופים ברחבי העולם, ללמד סנגוריה על ישראל, אין אני עומד לבדי. עמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון סנגורים, פלוס כ–25 אלף נופלים מכלל מלחמות ישראל, ועוד כ–1,500 נרצחים מאז אוקטובר שאנו עדיין סופרים (באחריותך לוודא את המספרים המעודכנים. שים לב אם ישנם חטופים שהוכרזו כמתים לאחרונה).

"העם היהודי הוא עם למוד סבל. משחר ההיסטוריה רודפים אותנו ומבקשים להשמידנו. פרעה, היטלר, בלה חדיד — כולם קמו עלינו לכלותנו, ואנו יכולנו להם. חלקנו, לפחות. אין זה משנה כמה פעמים נופפנו בברית בין הבתרים, בהצהרת בלפור, בוועידת סן רמו או בתוכנית החלוקה של האו"ם כדי להוכיח את צדקת דרכנו, עמי העולם תמיד התעקשו להשית עלינו צווים מוסריים אוניברסליים, משל היינו אחד העמים, ולא העם הנבחר.

"מיותר לציין כי קריאות להפסקת אש או להענקת סיוע הומניטרי לתושבי עזה אינן קבילות, על אחת כמה וכמה כאשר הן מגיעות מכמה אירופאים שבעים ונאורים בעיני עצמם. עם אינו יכול להיות כובש בארצו, אז תפסיקו לדבר על קולוניאליזם כאילו אתם מבינים בזה משהו! (קח נשימה עמוקה ושאף באטיות למען האפקט הדרמטי).

"כולכם אנשי תרבות. ודאי ראיתם את הסרט 'רשימת שינדלר'. אם כך, ישראל היא הילדה במעיל האדום שמתחבאת מתחת למיטה. חמודה, חסרת ישע, מכסה את אוזניה לבל תשמע את הזוועות המתחוללות בחוץ.

גם הנרצחים והחטופים של 7 באוקטובר התחבאו מתחת למיטות ופיללו לבואם של כוחות צה"ל, אך אלו בוששו להגיע, כי החיים הם לא סרט של סטיבן ספילברג! (מחה דמעה, אמיתית או מזויפת).

"אמרו לי, האם הייתם אומרים לאותה ילדה לצאת מתחת למיטה ולהתבגר? לא! הייתם מביאים לה סוכריה, ועוד סוכריה, ועוד סוכריה, בתמורה להבטחה שהיא תשמור אותן לסוף ארוחת הערב. וכאשר היא היתה רוקעת ברגליה בטענה ש'זה לא פייר שלאחרים מרשים ולי לא', האם לא הייתם מלטפים את ראשה ומסכינים עם כל גחמותיה מתוך רגשות אשמה? ודאי שכן. כי זה מה שאמנות גדולה עושה: מלמדת אותנו שכולנו רוצים סוכריה".

קפל את הדף ברוב טקס, היישר מבט אל האולם, שייתכן כי התרוקן כבר, והפל את המיקרופון. בהצלחה.

* ההנחיות מנוסחות בלשון זכר, משום שנשים נוטות להיות רגשניות וייתכן כי לא יצליחו להילחם בקרב ההסברה.

פורסם לראשונה במדור "קצרי רוח" בגלריה, 17/03/2024