ובסוף, כך נדמה לי, הכל נובע מהפחד מן המוות. לא אחת אני תוהה האם הטרגדיות היווניות או השייקספיריות רלוונטיות בכלל לימינו. משיחות המכחול העבות של כוח וגורל, תאוות ואסונות, אהבות ובגידות - האם כל אלו נוגעות בכלל לחיי היום יום שלנו, שמלאים בעיקר באפור על שלל גווניו, בשתיקות מעיקות, במילות סרק שמתפוקקות באוויר, ברצונות דלוחים … המשך קריאת הפוסט הטרגדיה של אפי נוה

הדמויות: יעקב, בן 67, אוטוטו גמלאי רחל, בת 64, גמלאית שכן (שומעים רק את קולו) המקום: סלון של דירה. בימין במה הכניסה לבית. בצד שמאל מאחור רואים חלקית את חדר השינה. במרכז הבמה הסלון, עם כורסת טלוויזיה מפנקת, ספה גדולה ושולחן קפה. המראה הוא של דירה מתוחזקת היטב, אם כי ניכר שבמקום הזו לא גרה … המשך קריאת הפוסט יעקב ורחל – מחזה קצר

עשיתי קעקוע חדש. כדי לחסוך לעצמי את התשובות החוזרות לשאלות הטרחניות, הכנתי מדריך שיוצג בצורת דיאלוג ויישלף בכל פעם שאתקל בנודניק התורן. - מה זה, אחי, מה יש לך על היד? קעקוע? - פששש, ממש חד אבחנה אתה. - אתה לא נראה כמו אחד עם קעקועים. - ואתה לא נראה כמו אחד עם שכל, אז … המשך קריאת הפוסט הקעקוע החדש שלי

לכבוד, הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי מאת: רס"ל (במיל.) ליאור גלציאנו הנדון: יחידה צה"לית חדשה שתיצור מהפך בשדה הקרב שלום מר כוכבי. אין זה סוד כי צה"ל מתקשה בשנים האחרונות להגיע להכרעה בשדה הקרב. העליונות הטכנולוגיות והיכולות המודיעיניות המתקדמות מביאות אותנו רק עד שלב מסוים במערכה. בעקבות סיור מתמיד ברחובות ארצנו הגעתי למסקנה כי ה"גרוש … המשך קריאת הפוסט יחידת סאח"י

והייתה את הפעם ההיא שבה שכח לשטוף את פניו בטרם יצא מהבית. דווקא את הפעולה שהיה עושה בצורה המוכנית ביותר, מבלי לתת עליה כלל את הדעת (את צחצוח שיניו והתזת דאודורנט תחת בתי השחי, שתי פעולות שנכללות לכאורה תחת אותה קבוצה של פעולות בוקר מוכניות, היה מוודא באמצעות הרחת הבל פיו ושני בתי השחי [חמש … המשך קריאת הפוסט מנדלבאום (11)

פתחתי אתמול שקית וואקום שהכילה בגדי חורף כדי להוציא מתוכה גופייה ארוכה לבנה. לגופייה היה, ואין דרך עדינה יותר לנסח זאת, ריח של קיא מרוכז מהול בנפטלין פג תוקף עם נגיעות של רקבובית, עששת ונפיחה של מומיה. אפשר לדמות את חייה של הגופייה בשקית כחייו של גבר שפוטר מהעבודה: בהתחלה היא עוד מלאת שמחת חיים, … המשך קריאת הפוסט גלגולה של גופייה

צחי מבחין שמשהו באוכל שנעמה מכינה אינו כתמול שלשום. הוא מנסה להבין ממנה איזה תבלין חסר, רק כדי לגלות שלא מדובר במשהו שניתן לקנות בסופר או אצל הירקן.

חשיפה ראשונה: קטעים נבחרים מתוך המחזה "צחי ולוסי", שעתיד לעלות בהמשך בבית הדין של ההיסטוריה.   גנו של שבט אהריש. נכנס צחי. צחי: הס! איזה אור מן החלון בוקע? זה המזרח, ולוסי השמש. מן השיחים מציץ אורן חזן. חזן: איזה שמש, אחי? זאת כולה ערבייה. לוסי: אללי. חזן: מה זה, מה היא אמרה? אללה הוא … המשך קריאת הפוסט צחי ולוסי (ואורן חזן גם)