עשיתי קעקוע חדש. כדי לחסוך לעצמי את התשובות החוזרות לשאלות הטרחניות, הכנתי מדריך שיוצג בצורת דיאלוג ויישלף בכל פעם שאתקל בנודניק התורן. - מה זה, אחי, מה יש לך על היד? קעקוע? - פששש, ממש חד אבחנה אתה. - אתה לא נראה כמו אחד עם קעקועים. - ואתה לא נראה כמו אחד עם שכל, אז … המשך קריאת הפוסט הקעקוע החדש שלי
מחבר ליאור גלציאנו
יחידת סאח"י
לכבוד, הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי מאת: רס"ל (במיל.) ליאור גלציאנו הנדון: יחידה צה"לית חדשה שתיצור מהפך בשדה הקרב שלום מר כוכבי. אין זה סוד כי צה"ל מתקשה בשנים האחרונות להגיע להכרעה בשדה הקרב. העליונות הטכנולוגיות והיכולות המודיעיניות המתקדמות מביאות אותנו רק עד שלב מסוים במערכה. בעקבות סיור מתמיד ברחובות ארצנו הגעתי למסקנה כי ה"גרוש … המשך קריאת הפוסט יחידת סאח"י
מנדלבאום (11)
והייתה את הפעם ההיא שבה שכח לשטוף את פניו בטרם יצא מהבית. דווקא את הפעולה שהיה עושה בצורה המוכנית ביותר, מבלי לתת עליה כלל את הדעת (את צחצוח שיניו והתזת דאודורנט תחת בתי השחי, שתי פעולות שנכללות לכאורה תחת אותה קבוצה של פעולות בוקר מוכניות, היה מוודא באמצעות הרחת הבל פיו ושני בתי השחי [חמש … המשך קריאת הפוסט מנדלבאום (11)
גלגולה של גופייה
פתחתי אתמול שקית וואקום שהכילה בגדי חורף כדי להוציא מתוכה גופייה ארוכה לבנה. לגופייה היה, ואין דרך עדינה יותר לנסח זאת, ריח של קיא מרוכז מהול בנפטלין פג תוקף עם נגיעות של רקבובית, עששת ונפיחה של מומיה. אפשר לדמות את חייה של הגופייה בשקית כחייו של גבר שפוטר מהעבודה: בהתחלה היא עוד מלאת שמחת חיים, … המשך קריאת הפוסט גלגולה של גופייה
טעם נרכש
צחי מבחין שמשהו באוכל שנעמה מכינה אינו כתמול שלשום. הוא מנסה להבין ממנה איזה תבלין חסר, רק כדי לגלות שלא מדובר במשהו שניתן לקנות בסופר או אצל הירקן.
צחי ולוסי (ואורן חזן גם)
חשיפה ראשונה: קטעים נבחרים מתוך המחזה "צחי ולוסי", שעתיד לעלות בהמשך בבית הדין של ההיסטוריה. גנו של שבט אהריש. נכנס צחי. צחי: הס! איזה אור מן החלון בוקע? זה המזרח, ולוסי השמש. מן השיחים מציץ אורן חזן. חזן: איזה שמש, אחי? זאת כולה ערבייה. לוסי: אללי. חזן: מה זה, מה היא אמרה? אללה הוא … המשך קריאת הפוסט צחי ולוסי (ואורן חזן גם)
שואת המנספרדינג
כמדי יום, נסעתי הבוקר ברכבת לעבודה. בכיסא לידי ישב חייל עם מדים בצבע בז' (אלה מדים של חיל האוויר או חיל הים? אני אף פעם לא מצליח לזכור). הוא עשה מנספרדינג מכובד, כאילו הרגליים שלו הן מחוגה שילד פתח אותה בכוח עד הקצה. רגל שמאל שלו חדרה אל תחום המושב שלי. בגלל שאני אדם רתיין, … המשך קריאת הפוסט שואת המנספרדינג
לוויתן, או: בודד ועצוב במרכז הגאה
הייתי אתמול במרכז הגאה בתל אביב. העלו שם הצגה שעזרתי לממן בהדסטארט וכמו בכל פרויקט כזה, שכחתי שבכלל התחייבתי לשלם עד שקיבלתי מייל שבו היוצר המאושר מודה לי - לא באופן אישי כמובן - על שעזרתי לחלום שלו לקרום עור וגידים. החלטתי ללכת. כשהגעתי לקופה ישב/ה שם בחור/ה שדיבר/ה בטלפון עם החבר/ה שלו/ה. עושה רושם … המשך קריאת הפוסט לוויתן, או: בודד ועצוב במרכז הגאה
מפלצת
המפלצת חזרה. היא הבינה את זה מיד כששמעה את זגוגית החלון נרעדת. היא הכירה את הזמזום הזה, שהרעיד גם בתוכה איזה עמוד שדרה נוסף. במשך מספר שניות התקפדה בתוך הספה, ניסתה להיבלע בתוכה, אבל משענת הגב הזקופה, המסעדים הקשיחים, קפיצי המושב המתוחים, כל אלו מנעו ממנה את ההיטמעות המוחלטת. בפגישה האחרונה נאמר לה שעליה להתמודד … המשך קריאת הפוסט מפלצת
תחנה – מחזה קצר
הדמויות: גבר אישה מנקה שחור כרוז (שומעים את קולו בלבד) תחנת רכבת. גבר ואישה מביטים מטה, אל עבר הפסים שמעבר לקו ההפרדה. כרוז: הרכבת של השעה חמש ועשרים תתעכב כעשר דקות זמן משוער. עמכם הסליחה. [פאוזה] גבר: מתי זה נפל לך? אישה: לפני כמה דקות. גבר: תמיד תהיתי איך זה אפשרי. אישה: מה? גבר: להפיל … המשך קריאת הפוסט תחנה – מחזה קצר








